ענף הבניה והתשתיות רווי "כשלונות". מה שמיוחד בענף הזה – שאת הטעויות והכשלונות קל מאוד לראות.
רואים אותם כטעויות ביצוע ואז הקונגו נשמע למרחקים, כעיכובים של פרויקטים, כליקויים אשר מגיעים מספר חודשים או אפילו מספר שנים לאחר סיום הפרויקט וכמובן כחריגות בתקציב הפרויקט.
לצערנו, רוב הטעויות נוצרות מחוסר תשומת לב או הבנת האתגר שאיתו צריך להתמודד בפרויקט.
מהנדסים ומנהלי פרויקטים, ממש כמו ילדים אשר מקבלים מבחן ורצים מהר לענות על השאלות (כי יש לו"ז דוחק, נכון?).
אבל מה קורה בסוף? הם מגלים שענו לא נכון בגלל שלא קראו מה ביקשו מהם.
אומרים שהבנת הבעיה מהווה 50% מהפתרון, אז הנה כבר 50% יש לנו במידה ונבין מה רוצים מאתנו. לאחר מכן, כדאי להשקיע זמן ולחקור.
ככל הנראה מישהו כבר היה באותה סיטואציה – אז למה לא ללמוד מטעויות של אחרים?
בואו נדבר על מקרה שהיה: זהו סיפור על מנהל פרויקטים בחברת בניה אשר קיבל לידו ניהול של פרויקט מאתגר מאוד מבחינה הנדסית.
פרויקט אשר מעבר ללוחות הזמנים הצפופים שלו וסדר היום העמוס (משמרות יום ולילה עד שישי בצהריים, חזרה במוצ"ש וחוזר חלילה), קיים אתגר עמודי תמיכה "נטויים".
כן כן, אדריכלים בפרויקטים מסוימים אוהבים להתחכם ולתכנן מבנים מיוחדים ומאתגרים גיאומטרית – מה שמקשה מאוד על העבודה, אך מביא לתוצרי פרויקטים מיוחדים, ומעניינים.
יציקת עמודי בטון בזויות משתנות (זווית משתנה של כל עמוד ועמוד, הזויות משתנות כאשר עולים בין הקומות) היא עבודה הנדסית מסובכת.
בניהול פרויקטים כמו בניהול פרויקטים, יש את התכנון ויש את המציאות – ויש פערים ביניהם.
מנהל הפרויקט תיכנן עם כל צוות האתר: מהנדסים, מנהלי עבודה ואפילו הקבלן המבצע – איך אפשר לייצר תבניות ליציקת העמודים אשר יתאימו לאתגר ההנדסי הזה.
לאחר שגובשה דרך הפעולה ונשלחו הסקיצות לספק התבניות ליצור התבניות המיוחדות – הגיע יום הדין. יציקת העמודים הראשונים הנטויים.
המציאות לעיתים מפתיעה אותנו. בפרויקט זה, התוצאות בשטח לא תאמו את הציפיות התיאורטיות שלנו, למרות התכנון הקפדני.
היציקות הראשונות בוצעו עם סטיות משמעותיות מהמפרט הנדרש וכתוצאה מכך, נאלצנו לבצע חיזוקים קונסטרוקטיביים רבים ויקרים ולשנות את התכנון המקורי כדי להתאימו למצב בפועל, מה שגרם לעיכובים בלוח הזמנים של הפרויקט.
מה עשינו על מנת לפתור את הבעיה? – מנהל הפרויקט מצא פרויקט דומה אשר מבצעים בו עמודים דומים, והגיע לסיור למידה (בחברה מתחרה) עם כל הצוות.
מהסיפור הזה, ניתן להסיק כמה מסקנות חשובות לניהול פרויקטים:
- ניתוח מעמיק: חשוב להקדיש זמן להבנת האתגרים הייחודיים של כל פרויקט. זה לא בזבוז זמן, אלא השקעה שמשתלמת.
- למידה מניסיון: כדאי לחקור פרויקטים דומים וללמוד מהצלחות וכישלונות של אחרים. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם.
- שיתוף פעולה בין-ארגוני: אל תהססו ללמוד מחברות מתחרות. שיתוף ידע מקצועי מועיל לכולם.
- גמישות תפעולית: היו מוכנים להתאים את התכנון למציאות המשתנה בשטח. תכניות טובות הן כאלה שאפשר לשנות ולהתאים.
- תקשורת פתוחה: עודדו דיאלוג פתוח בין כל בעלי העניין בפרויקט. זה עוזר לזהות בעיות מוקדם ולמצוא פתרונות יעילים.
- חשיבה מחוץ לקופסה: לפעמים הפתרון הכי טוב מגיע ממקום לא צפוי. תהיו פתוחים לרעיונות חדשים.
מסקנה: שיתוף פעולה וידע בין חברות ובין קולגות הם דבר שאין לו תחליף.
הפתרונות נמצאים אצל כולם, וכדאי לעשות מחקר ולהגיע לכל מי שכבר עשה עבודה דומה.
שיתוף פעולה, למידה מתמדת ותכנון מדוקדק הם המפתח להצלחה בענף הבנייה והתשתיות המאתגר.
מאת: עקיבא רוכסר, מנהל תחום תשתיות ובניה בעמותת PMI.