יצא לכם פעם לעשות טבלת ייאוש ולספור את הימים לאחור?

עד שתיגמר שנת הלימודים, עד שנשתחרר מהצבא. עד לחתונה עד ועד ועד….

אז תראו מה יש בפרשה:

פרשת אמור מביאה לראשונה בתנ"ך את רשימת חגי ישראל אותם אנו חוגגים מדי שנה.

ויקרא פרק כ"ג

א וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מֽוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מֽוֹעֲדָֽי:
ג שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם:
ד אֵ֚לֶּה מֽוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמֽוֹעֲדָֽם:
ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַֽיהֹוָֽה:
ו וּבַֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ:

התורה ממשיכה ומפרטת את החגים. היא לוקחת אותנו דרך ספירת העומר אל שבועות ולאחר מכן אל יום זיכרון, הוא ראש השנה. ממשיכה ביום כיפור ועוברת לסוכות ולשמיני עצרת.

 

וכך כותבת התורה על ספירת העומר:

טו וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּֽחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּֽהְיֶֽינָה:

טז עַ֣ד מִמָּֽחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:

מצווה מדאוריתא לספור את העומר.

ומהי ספירת העומר אם לא ניהול זמן?

ריטה שרה:

"עבד של הזמן…"

אהוד בנאי שר:

"הזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות…"

הזמן עובר בכל מקרה. אין דרך לעצור אותו לעכב או לזרז אותו, ולא פעם אנחנו מוצאים עצמנו רודפים אחרי הזמן.

אבל, כשאנחנו סופרים כל יום, כפי שנצטווינו בספירת העומר – אנחנו מפתחים מודעות לכל יום שעבר.

וכשיש יותר מודעות – אין לנו דרך להתחמק מעשייה ולהיתפש לדחיינות, כי מול ענינו עוברים הימים. כל יום הופך להיות חשוב, וכל עשייה משמעותית ובעלת ערך.

 

שבת שלום וחג עצמאות שמח !