כאשר מגיפת הקורונה תשכך, העולם יראה שונה באופן ניכר. אנליסטים, כלכלנים והוגים בעולם מציגים מודלים שונים אשר מנסים לתאר איך, מתי ומה נדרש על מנת לצאת מהמשבר העולמי בשרשרת האספקה בכלל ותובלת המטענים בפרט. העניין הוא שמודלים נבנים על בסיס מה שאנו מכירים, קרי על העבר, אך מה שהיה הוא לא שיהיה! ישנה תמימות דעים כי הנורמליזציה תתעדכן והיא מוכרת בכינויה .The New Normal העולם משתנה לנגד עינינו ואין שום הגיון לבנות מודל המתבסס על התנהגות שלא תחזור על עצמה. הסחר האלקטרוני השתנה ללא היכר, הנסיעות העסקיות הוחלפו בזום, ואגב הגיון.. אתם יודעים מה אומרים על הגיון? הוא בנוי מאוסף של דעות קדומות.
המהלומה שספגה הכלכלה העולמית וההלם אליו נכנסו רבות מהחברות בעולם חשפו את נקודות התורפה באסטרטגיות הייצור ושרשרת האספקה שלהן. הגבלות סחר זמניות, העדר אמצעי שינוע זמינים, ומצבת כוח-אדם נמוכה הדגישו את החולשות. ההתפתחויות הללו, בשילוב עם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, גרמו לעלייה בלאומיות הכלכלית. כתוצאה מכך, יצרנים ברחבי העולם עומדים תחת לחצים פוליטיים ותחרותיים גדולים יותר להעצים את הייצור המקומי שלהם, להגדיל את התעסוקה במדינות מולדתם, להפחית או אפילו לבטל את התלות שלהם במקורות שנתפסים כמסוכנים ולא יציבים.
מצד שני ברור כי גורמים מסוימים לא ישתנו, הצרכנים ימשיכו לחפש אחר מחירים נמוכים (במיוחד בתקופת מיתון), והחברות לא יוכלו לגבות יותר רק בגלל שהן מייצרות בשווקים ביתיים בעלות גבוהה יותר, התחרות תבטיח זאת. בנוסף, הלחץ לפעול ביעילות ולהשתמש בהון וביכולת הייצור באופן חסכני ימשיך כשהיה ואף יגבר. האתגר הוא להגמיש את שרשרת האספקה ולא על חשבון התחרותיות. כדי לעמוד באתגר הזה, נדרש למפות מחדש את החוליות בשרשרת ולאחר מכן לשקול מספר צעדים שחלקם היו צריכים לקרות הרבה לפני שהמגיפה פרצה.
המהומה שגרמה המגיפה העלתה ספקות לגבי הגלובליזציה בקרב ההנהלות, אך אלו לא יכולות ואינן צריכות לסגת לגמרי מהגלובליזציה, פעולה זו תשאיר חלל שאחרות, חברות שאינן נוטשות את הגלובליזציה, ימלאו בשמחה ובמהירות. במקום זאת, יש למצוא דרכים לגרום לעסקיהן לעבוד טוב יותר ולהעניק לעצמן יתרון. הגיע הזמן לאמץ חזון חדש המתאים למציאות הדינמית, כזה שעדיין ממנף את היכולות השוכנות ברחבי העולם אך גם משפר את החוסן ומפחית את הסיכונים משיבושים שבוודאי יתרחשו, לדוגמה העימות הנוכחי בין רוסיה-אוקראינה.
ניתן לזהות מספר מוקדים אסטרטגיים לריענון שרשרת האספקה ולהתאימה ל-New Normal:
חוסן
עלינו להבטיח שרשרת אספקה עמידה ויציבה. באופן מסורתי, תכנון שרשרת האספקה התמקד במזעור עלויות. התנודתיות שחווינו לאחרונה מדגישה את הצורך לתעדף זריזות ואמינות לאורך שרשרת הערך על מנת להבטיח יציבות. לדוגמה, למרות הסיכונים הפוליטיים והכלכליים, סין היא עדיין שחקנית דומיננטית עם 35% מתפוקת הייצור העולמית. כדי להפחית את הסיכונים הללו, החברות פועלות לאיתור ספקים באזורים נוספים גם במחירים גבוהים יותר על מנת להבטיח המשכיות עסקית מהלך המוכר בכינויו – Dual/Triple Source.
גמישות
חברות חייבות לבחון נתיבי ואמצעי תובלה חלופיים ואף לשלב ביניהם. מהלך זה יספק מענה בנתיבי מפתח ויפחית את הסיכון להפרעות אם נתיב כזה או אחר יתמודדו עם עיכובים או מגבלות קיבולת. בטווח הארוך, פתרונות משולבים אלו יהיו חסכוניים יותר מכיוון שהם מקצרים את זמן השינוע, מעלים את האמינות ומשפרים את חווית הלקוח.
דיגיטציה
במהלך השנים האחרונות, מאפייני העבודה שלנו משתנים מהותית. חיישנים משוכללים, דרך מכשירים ניידים ועד לאפליקציות דיגיטליות. IoT וטכנולוגיה לבישה נהיו לנפוצים יותר, אלו מאפשרים אוטומציה של מחסנים ותהליכים, והפכו למשפרי יעילות ומקצרי תהליכים. חיישנים בעלות נמוכה מאפשרים חווי בזמן אמת על פני שרשרת האספקה, ומספקים מידע מהימן ישירות לכף ידך אחר מיקום המשלוחים, טמפרטורה, לחות, הטיה, חשיפה לאור ועוד. במפעלים ניתן להתקין חיישנים המסייעים בזיהוי מוקדם של תחזוקת שבר, המערכת מתזמנת אוטומטית הדפסת תלת-מימד של חלקי החילוף או הזמנה מוקדמת מהספק, ומניעת עצירת ייצור. מוצרים מסוג זה מאפשרים תחזוקה חזויה ומונעת של הטובין, אמצעי השינוע, המחסנים ורצפת הייצור. הם חסכוניים וניתן להטמיעם ללא שינויים גדולים ולא לשכוח לתת את הדעת לגבי אבטחת מידע ופרצות מערכת העלולות להשבית את הפעילות.
קצה השרשרת, תיאום ההפצה ללקוח הסופי, הופך לפשוט הרבה יותר על ידי בוטים דיגיטליים המתקשרים אוטומטית עם הצרכנים ומאפשרים להם לשנות את תאריך המסירה והמיקום באמצעות הטלפון הנייד. הצורך בגמישות של ה Last Mile Delivery בא לידי ביטוי באימוץ נקודות מסירה מרכזיות, לוקרים, והיא כבר במגמת התרחבות ממגזר B2C לB2B. בעתיד הלא רחוק, רובוטים ורחפנים ישתתפו גם הם בחגיגה..
ביג דאטה
אופטימיזציה של היום וחיזוי המחר. כשרשתות האספקה הופכות לדיגיטליות, אנו מייצרים כמויות אדירות של נתונים. רוב החברות משתמשות כיום בנתונים פנימיים כדי להבין את ביצועי העבר ולבצע אבחון עצמאי. למרות שהיא חיונית, גישה זו היא במידה רבה תגובתית. כעת עם נראות נתונים בזמן אמת ויכולות ניתוח משופרות, אנו מסוגלים לחזות ולהכין תרחישים עתידיים טובים יותר. לדוגמה, איסוף נתוני אירועי נתיב גלובליים בזמן אמת (כגון אסונות טבע, מקרים סוציו-פוליטיים, עיכובי תנועה/תחבורה, דפוסי הובלה אווירית וכו') ישפר את התובנות להערכת סיכונים מקיפה וחיזוי אירועים. אנו יכולים לעבור במהירות ממושגים לכלים ופתרונות המבטיחים פעולות חכמות, מהירות יותר וללא שגיאות. מאופטימיזציה של המלאי, צפי ביקושים ועד חיזוי ומניעת שיבושים. כלים אלו יאפשרו לעסקים לקבל החלטות מבוססות נתונים, וכל זאת ללא צורך בהשקעות גדולות ושינויים מהותיים בקיים.
שיתופיות
אחת המגמות החברתיות הגדולות ביותר שצצו בעשור האחרון היא המעבר מבעלות לשיתוף של סחורות, נכסים ושירותים. פלטפורמות דיגיטליות מתפתחות, מאפשרות עלייה מתמדת במודלים שיתופיים. היישומים מאפשרים ללקוחות לבחור ספק על סמך הצרכים והתקציב שלהן. ככל שיותר חברות יאמצו אסטרטגיות רב-ערוציות של אחסנה תובלה והפצה, יגדל הצורך במודלים גמישים המאפשרים מימוש דינמי ומיידי.
לסיכום
כדי לשגשג ב-New Normal, עסקים יצטרכו לבצע בחינה מתמדת של הסטטוס קוו. סקירת שרשרת האספקה מקצה לקצה בדגש על סדרי עדיפויות עסקיים מרכזיים תוך מחשבה על המרכיבים שהוזכרו מעלה תסייע לענות על השאלות הבאות:
אילו מהמרכיבים הללו הם המשפיעים ביותר על עתיד הארגון? אילו יוזמות לתעדף? ועד כמה אנחנו מוכנים להתאמץ?
כותב: אורי פפר – עלית
מנהל שרשראות אספקה בחברת DSV
054-323-0031