"מילת הקסם היא מטרה משותפת, ובניהול פרויקטים, יחד מצליחים יותר", כך פתח משה יונה, PMP, נשיא עמותת PMI ISRAEL, את הכנס השנתי ה-28 לניהול פרויקטים.
הכנס התקיים ב-18 ביוני 2024, בלאגו שבראשון לציון, בסימן "יחד מצליחים יותר". בכנס נכחו השנה מעל ל-800 מנהלי פרויקטים, אנשי מקצוע בתחום ועוד.
בהרצאתו "יחד מצליחים יותר" המחיש משה יונה את אפקט החיבור והלכידות באמצעות השיר האלמותי “We will rock you” של הלהקה המצליחה בכל הזמנים, Queen.
"על היתרונות בשיתוף הצוות ניתן ללמוד משיתוף הקהל בשירים כמו שיר ה-"בום-בום-קלאפ" – We Will Rock You", אמר משה יונה והסביר: "בריאן מיי היטיב לזהות את הערך האדיר שמתקבל באמצעות מעורבות גבוהה של הקהל על ידי מטרה משותפת, ולפיכך נרתם לכתוב לצורך כך שיר".
השיר שנכתב על ידי בריאן מיי, הגיטריסט הראשי של הלהקה הצליח כל כך, עד כי ה"בום-בום-קלאפ" המזוהה באופן ישיר עם השיר הפך להמנון באירועי ספורט ברחבי העולם. אבל איך נולד ה"בום-בום-קלאפ" וכיצד זה קשור ל"יחד מצליחים יותר"?
כפי שמשה יונה הסביר בהרצאתו, הכל התחיל באירוע שהתרחש במהלך סיבוב ההופעות העולמי – A Day at the Races של להקת קווין בקיץ 1977. בעת שהלהקה סיימה הופעה באולם בינגלי, בסטפורד שבבירמינגהם והחלה לצאת מהאולם, היא הופתעה לשמוע שהקהל שר לה את השיר You’ll Never Walk Alone”" במקום למחוא כפיים כרגיל. החוויה הזו ריגשה והשפיעה על בריאן מיי באופן מיוחד, והוא החליט לכתוב שיר שיחבר את הקהל כולו בצורה דומה למה שהתרחש באולם בינגלי. מיי סיפר כי ראה בדמיונו חיזיון של קהל בקנה מידה עצום, כשכולם שרים יחד שיר של קווין באופן אחיד. הוא מיהר וכתב את השיר הקצבי "We Will Rock You".
4 שנים לאחר מכן, ב-1981, החזון של בראיין מיי ל"We Will Rock You" התגשם בדרכים שהוא אפילו לא יכול היה לדמיין. להקת קווין הופיעה בברזיל ורשמה שיא עולמי של נוכחות קהל בקונצרט בסאו פאולו. כשהם עלו עם השיר המדובר, קשה לדמיין כיצד נשמעו רקיעות הרגליים ומחיאות הכפיים המשותפות של למעלה מ-120,000 איש.
"כשאקטיבים ועובדים יחד במשותף, זה מביא לתוצאות הרבה יותר גדולות", אמר משה יונה בהרצאתו, "ואי אפשר לדבר על השיר בלי לשמוע אותו, אז בחרתי שלושה קטעים קצרים מהשיר כדי שנראה איך פרדי מרקיורי, במקרה הזה, ממנף את העניין של הביחד למקסימום האפשרי. שימו לב איך בתחילת השיר הוא מלהיב את הקהל, משלב אותם לעבודה ואחר כך כובש אותם. ברגע שהוא כבש אותם, תראו איך הוא עושה איתם מה שהוא רוצה".
כאן הפסיק יונה את דבריו לרגע, והניח לפרדי מרקיורי ולהקת Queen לכבוש את קהל הנוכחים בכנס השנתי עם סרטון השיר:
על הבמה הוצבו תופים מבעוד מועד, ומשה יונה הזמין את אילנית פרימן, מזכ"לית עמותת PMI, מארגנת ומנחת הכנס, לתפוס את מקומה על כס המתופפת ולהשתלב בתופים ברקע השיר. את קהל הנוכחים הוא הזמין לבצע את ה"בום בום קלאפ" המיתולוגי יחד עם השיר.
"בעולם של ביחד, כאשר לכולם אכפת, כאשר הצוות מגובש, כאשר כולם מעורבים בהכל והצלחה של האחד זו הצלחה של כולם ולהיפך, כאשר הצוות יודע את העבודה ונכון לעזרה הדדית, כאשר מגשרים על חולשות ומעצימים את החוזקות. וכפי שראינו בקליפ הבום בום קלאפ, למנהל הפרויקט עבודה קלה", המשיך ואמר משה יונה בתום הסרטון, "הצוות יודע לעבוד לבד, הוא Self motivated, ומנהל הפרויקט רק עובר לראות מה נעשה, מסנכרן כשצריך, ובודק היכן ניתן לעזור".
"רכבת ישראל תחבר את הצפון והדרום עם רכבות במהירות של 250 קמ"ש"
נטלי כץ, משנה למנכ"ל רכבת ישראל חשפה בהרצאתה "מבט אל העתיד בראי המלחמה" את הפרויקט העתידי של רכבת ישראל שתחבר את האוכלוסייה באמצעות רכבות מהירות כך ש-69% מהאוכלוסייה יהיו במרחק של 45 דקות מהמטרופולין.
"אם לא נפעל עכשיו, בשנת 2040 – 44% מכבישי ישראל יהיו גדושים. המשמעות היא הפסד כספי של כ-30 מיליארד שקל בשנה. תל אביב מדורגת במקום ה-21 במדד הערים הצפופות ביותר בעולם עם קצב גידול אוכלוסייה של פי 10 לעומת שיעור הגידול הממוצע במדינות ה-OECD. לאחרונה, אושרה תכנית פיתוח חדשה בהיקף 48 מיליארד שקל (בנוסף לכ-19 – מיליארד שקל בגין פרויקטים נמשכים)", כך אמרה נטלי כץ, בהרצאתה.
התוכנית האסטרטגית לשנת 2024, שחשפה כץ, תכלול רכבות מהירות אשר ינועו במהירות של כ-250 קמ"ש מהצפון ועד לדרום הארץ, ויחברו את הקצוות. כ-69% מהאוכלוסייה יהיו במרחק של 45 דקות מהמטרופולין.
"בין שנת 2020-2040, יתבצע מעבר מנסיעות ארוכות (מעל 50 קמ"ש) ברכים פרטיים לנסיעות ברכבת", אמרה נטלי כץ בהרצאתה, "יפתחו מסילות חדשות, ביניהן מסילה נוספת בתחנת איילון, ויתבצע חשמול הרשת. הקישוריות בין מערכות התחבורה המטרופולינית יוגברו משמעותית".
"פרויקט רכבת ישראל יכלול בין היתר, ארבע מסילות בין לב המפרץ לנתניה ושש מסילות בין נתניה לשפיים. שתי מסילות מהירות המצטרפות לארבע המסילות במסדרון האילון, שתי מסילות מהירות מנתב"ג הממשיכות דרומה עד כפר מנחם, ושתי מסילות ל-160 המחברות בין המסילה המזרחית ועד אשדוד".
עוד הוסיפה כץ, כי בעקבות המלחמה גדל הביקוש למאבטחים ברכבת ישראל ונפתחו משרות חדשות.
"בנק ישראל בוחן את האפשרות להנפקה עתידית שקל דיגיטלי"
תומר מזרחי, CTO בנק ישראל, הרצה בכנס השנתי בנושא מהפכת השקל הדיגיטלי, והדגיש כי בנק ישראל בוחן את האפשרות להנפקה עתידית של המטבע.
פרויקט בחינת השקל הדיגיטלי, כפי שתומר מזרחי הראה, כולל מגוון אלמנטים חשובים שיש לבחון, ביניהם: התמודדות עם דרישות ומאפיינים עסקיים מורכבים, מענה לסייבר ופרטיות ברמה בין לאומית, פיתוח והתאמה של תשתית במערכות תשלומים חדשניות, פיתוח יישומי תשלום מתקדמים על בסיס שימוש בחוזים חכמים- Blockchain, פרויקט רב שלבי שיתפרס על פני תקופת זמן ארוכה ויאפשר גמישות בניסויים.
"בשלב א' של הפרויקט – מבנה המערכת – הוקמה תשתית Blockchain בענן של Azure, הוקמו 4 גופים, נעשה שימוש במנגנון קונצנזוס של POA, כתיבת חוזים חכמים, אימוץ סטנדרטים בין לאומיים ופיתוח ארנק דיגיטלי. כמו כן, נערך ניסוי העברת כסף בין ארנקים, והוספת מגבלות ותנאים לעסקאות". אמר תומר מזרחי בהרצאתו.
"שלב ב' מוקדש ל- Delivery Versus Payment (DVP). ושלב ג' מתמקד ב- ZKP = zero knowledge proof".
על אף שהפרויקט הוא ניסוי עתידי, מדובר בפרויקט רב שלבי, בין לאומי ומורכב, כפי שמזרחי הסביר, "הפרויקט כולל דרישות עסקיות המשתנות תוך כדי תנועה, ואימוץ טכנולוגיות חדשניות".
שגיא אלוני: איך ומתי נכתבת ההיסטוריה?
שגיא אלוני, מייסד ויו"ר עדות 710 – ארכיון עדויות היסטורי לאירועי השבעה באוקטובר ועדויות ממלחמת חרבות ברזל, הרצה בכנס השנתי בנושא פרויקט איסוף עדויות.
אלוני העלה בהרצאתו את השאלה "איך ומתי נכתבת ההיסטוריה"? והסביר על חשיבות מאגר העדויות היסטורי מאירועי הטרור והמלחמה שפקדו את ישראל החל מה-7 באוקטובר ועד היום. הוא הסביר על הקמת פרויקט העדויות אשר דרש תשתית ארגונית ופיזית, מקום וכבוד לעדים, מתודולוגיה, חשיבה ארגונית, מיתוג ועוד, ומנוהל על פי מתודולוגיית ניהול פרויקטים.
"הפרויקט כולו מורכב ממתנדבים", אמר אלוני בהרצאתו, "גויסו 420 יוצרים, מראיינים, מטפלים, עורכים, מתורגמנים, תמלילנים, אנשי ארכיבאיות, אנשי דאטה, משפט, כספים, ועוד. בנוסף, גויסו שותפים טכנולוגיים, ביניהם חברות גדולות, כגון: WIX, Monday, AWS שירותי ענן, ועוד.
"המתודולוגיה של פרויקט איסוף העדויות כוללת פיתוח פרוטוקול עבודה ע"ב מחקריו של פרופ' דורי לאוב ( 1937-2018) פסיכיאטר ניצול שואה, מחלוצי האתיקה של העדויות המצולמות".
"בפרויקט צולמו כ-1,000 עדויות ממקור ראשון מ-50 ישובים ונקודות במרחב – מיזם התיעוד השיתופי הגדול מסוגו בעולם", אמר אלוני, "הוקם מערך פוסט פרודקשן הכולל תמלול, עריכת תוכן, עריכת סאונד, תרגום, פרסום של כ-300 עדויות בגרסאות קצרות וארוכות, תיעוד פיזי של כ-8 קהילות שנפגעו באמצעות רחפנים, מצלמות 360 , וידאו וסטילס, ועבודה עם מגוון קהילות הנגב המערבי – קיבוצים, עיירות, בדואים, זרים".
לסיום, הדגיש אלוני, כי הדרך קדימה היא לתת קול, שם ובמה לכל עד.ה שרוצים לספר את סיפורם ולשמש כמאגר העדויות המרכזי, הגדול והמקיף ביותר של אירועי 07.10, כמו גם להנגיש את המידע לקהל בינ"ל, וכן ליצור הכרה ושיתוף פעולה מוסדי לרבות של כוחות החילוץ וההצלה ולעודד מחקר, יצירה, חינוך, הנצחה וחדשנות".
מקבול תהליכים ולקיחת סיכונים בפרויקט
שמעון זיירמן, ראש תכנית משוגרי כתף, בחברת רפאל הרצה בכנס בנושא "מקבול תהליכים ולקיחת סיכונים"
זיירמן דיבר בהרצאתו על פרויקט פיתוח וייצור של מערכת לאספקה ללקוח אשר התארך בשל הצורך להתגבר על שלל קשיים הנדסיים, הרחק מעבר לצפוי על פי התכנון.
"אופי המערכת עתירת דבקים, הוא שלאחר ייצורה אין דרך חזרה, אין אפשרות לפרק את המערכת לצורך תיקונים, שינויים או שיפורים", הסביר זיירמן, "תכנית העבודה כללה כארבעה חדשים להשלמת הפיתוח והוכחת התכן, בסיומם יוחל בהכללת מערכות לאספקה.
מהרגע להרגע, עלה הצורך להקדים הכללות ולספק בדחיפות. להקדים ככל שניתן, ולהבטיח שהמוצר שיסופק יבצע את משימתו".
לצורך כך, עלה הצורך במקבול תהליכים בפרויקט. זיירמן מיקד את הרצאתו בנושא "מקבול תהליכים כפתרון בפרויקטים", והסביר כי מקבול תהליכים/פעילויות בפרויקט הוא אמצעי יעיל ביותר לקיצור משך זמן הביצוע של הפרויקט כולו.
"יחד עם זאת," זיירמן אמר, "כל החלטת מקבול כרוכה אינהרנטית בסיכון שיאיים על הצלחת הפרויקט באחד או יותר ממאפייניו המרכזיים". הוא הדגיש את הסיכונים הנגזרים מהתנעת הייצור במקביל וטרם סיום הפיתוח. ולבסוף הבהיר את השאלה המתבקשת שיש לשאול בטרם ממקבלים תהליכים, והיא: "האם הנזק הצפוי מהתממשות הסיכון השיורי הינו בלתי הפיך ובלתי נסבל"? והסביר כיצד יש להשיב עליה ולקבל החלטה.
הכנס המשיך במגוון הרצאות מקצועיות מרתקות שהועברו על ידי בכירים בתחומם, מסלולים מקצועיים, ארוחת בוקר וצהריים, הכרזה על פרויקט השנה, דוכן מכירת ספרים מקצועיים, נטוורקינג מקצועי ויצירת קשרים ענפים.
תחרות פרויקט השנה: POY 2024 – הענקת הפרסים
בכנס הוכרזו הזוכים והפרויקטים המנצחים בתחרות פרויקט השנה POY 2024 והוענקו הפרסים למנצחים.
הזוכים במקום הראשון
🏆מסלול תשתיות מחשוב
הפרויקט: שדרוג והעברת אתר האינטרנט לענן הממשלתי
החברה: משרד הבריאות
שם הזוכה: אלנה שרביט – מנהלת הפרויקט
🏆מסלול מתודולוגיה ותהליכים
הפרויקט: מודדים להצלחה
החברה: אלביט מערכות חטיבת כלי טיס
שם הזוכה: עמית משה – מנהלת הפרויקט
הפרס לזוכים במקום הראשון: ואוצ'ר להשתתפות בקורס ניהול פרויקטים מתקדם והכנה למבחן הסמכת ה-PMP® של חברת פי.אמ.טים בע"מ.
🏆מסלול ביטחון ותשתיות לאומיות
הפרויקט: מודדים להצלחה
החברה: חיל האוויר המטה הטכנולוגיה
שם הזוכים: מנהלי הפרויקט: רס"ן שני ליבוביץ ורס"ן אהרון סבג
הפרס לזוכים במקום הראשון: קורס ניהול פרויקטים מתקדם והכנה ל-PMP בחסות חברת
RBS PROJECTS בשיתוף הטכניון – בית הספר ללימודי המשך.
בהזדמנות זו נזכיר כי תחרות פרויקט השנה 2025 מתחילה עכשיו. הגשת מועמדות למייל: poy@pmi.org.il
תודה על השתתפותכם, נתראה בקרוב בכנס הבא.