משחקים הם הזירה שבה נבחנות יכולות ה- AI האמיתיות. בניגוד לרובוטים המסייעים לאדם בטכנולוגיה, ברפואה ובמדע, בעולם המשחקים שבו המכונה נדרשת "לחשוב" ולהגיב לעשרות מהלכים שונים ומשתנים, כאן מתגלה התמונה האמיתית. יכולות "החשיבה" והלמידה של כלי ה- AI מתחזקות מדי יום, והדבר בא לידי ביטוי שוב ושוב בתחרויות ובמשחקים מול בני האדם.
להלן כמה מהניצחונות המרשימים של כלי AI בתחרויות מול האדם:
משחק שחמט בין קספרוב וכחול עמוק
כשכלי ה- AI כחול עמוק (Deep Blue) ניצח את אלוף העולם בשחמט לשעבר, גארי קספרוב, כל הנוכחים באולם הבינו שקרה כאן משהו שישנה לנצח את האנושות. אם כי, כמה אחרים סבורים כי למחשב היה יתרון לא הוגן. כך או כך, המכונה הוכיחה שהיא ניצחה את יכולתו של האדם לנתח מהלכי שחמט במהירות ובדיוק מקסימלי ולבחור את המהלכים הנכונים הבאים.
התחרות בין קספרוב לכחול עמוק – תוכנת ה- AI של ,IBM נערכה ב-10 בפברואר 1996 כשאל מול עיניהם המשתאות של הצופים, הפכה כחול עמוק לתוכנת המחשב הראשונה שמביסה אלוף עולם בשחמט בתנאים רגילים. מה שכן, יש לומר, המכונה הפסידה בשלושת המשחקים הנותרים התחרות והשוותה פעמיים לתיקו – בכל זאת, מדובר בהתמודדות מול אלוף העולם בשחמט למשך 15 שנים שהגיע לדרגת רב-אמן.
ווטסון של IBM מנצחת במלך הטריוויה
IBM הוכיחה את כוחה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית מרשימות וחזקות להפליא. כך גם כלי ה- AI ווטסון (Watson) של החברה ניצח את האדם בתחרות מלך הטריוויה, ולא סתם "אדם" – היא הביסה שניים מהאלופים הידועים ביותר של התוכנית; קן ג'נינגס ובראד ראטר. ג'נינגס אגב, הוא המתחרה העשיר ביותר בתערוכת המשחקים בארה"ב בהיסטוריה, שצבר פרסים בשווי של למעלה מ-5 מיליון דולר.
ווטסון נמצאת בחזית המחשוב הקוגניטיבי ויכולה לעבד מידע השווה ערך למיליון ספרים בשנייה. באמצעות מינוף למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית, הכלי יכול לפרש נתונים ולהסיק משמעות על סמך הקשר וסמנטיקה, תוך הבנת ניבים באותו אופן שבו האדם יכול. מלך הטריוויה ((Jeopardy היא תוכנית חידון טלוויזיה שרצה למשך מספר שנים במספר מדינות (כולל בישראל) שבה על המתמודדים לנסח את תשובותיהם בצורה של שאלות המבוססות על רמזים במגוון נושאים. בשונה משחמט, משחק מלך הטריוויה דורש היגיון ואי אפשר לנצח אותו באמצעות כוח העיבוד בלבד, מה שהופך אותו למבחן המושלם עבור ווטסון.
ווטסון עלה ליתרון מוקדם במשחק הראשון, וגילה סדרה של תשובות מהירות. הוא הפעיל את הבאזר הרבה יותר מהר מהיריבים האנושיים. למרות ההצלחה המוקדמת, ווטסון אכן הציג כמה מגבלות קוגניטיביות, למשל כשהוא חזר על תשובה שגויה שנתן היריב שלו רגע קודם לכן וכשהוא טעה בשאלה על ערים בארה"ב. למרות הכישלונות הללו, ווטסון הצליח להוביל במשחק השני כשהוא ניצח וזכה ב- 77,147 דולר לפני ג'נינגס שהגיע למקום השני.
AlphaGo של גוגל מנצחת שחקן מוביל במשחק GO
מערכת המחשוב המתקדמת של גוגל ניצחה שחקן אנושי מוביל במשחק Go – משחק שפותח במזרח הרחוק העתיק המשלב אסטרטגיה ואינטואיציה, ובכך הוכיחה המכונה את יכולותיה בתחום אשר הטריד את מומחי הבינה המלאכותית במשך עשרות שנים.
חוקרים מ- DeepMind – "תוכנית אפולו לבינה מלאכותית" שגוגל רכשה ב-2014, ערכו את תחרות המכונה מול האדם באוקטובר, במשרדי החברה בלונדון. מערכת AlphaGo של DeepMind הצליחה להתאים את המוח המלאכותי שלה ליכולותיו של Fan Hui, אלוף אירופה ב-Go, והוכיחה את היותה בלתי מנוצחת במשך חמישה משחקים. ההתרגשות שהניצחון שלה עוררה אצל חוקרי גוגל בבריטניה מובנת ללא ספק, כיוון ש- AlphaGo השתמשה היטב בטכניקות לימוד המכונה שלה ולימדה את עצמה כיצד לנצח ב-Go.
טכנולוגיות AI שונות שולבו במגוון תחרויות ומשחקים נוספים. במאמר זה הבאנו רק כמה מהמפורסמות שבהן, המוכיחות את עוצמתה של הטכנולוגיה והיכולות המתפתחות שלה במגוון רחב של תחומים. הצפי הוא כי בעתיד, טכנולוגיות AI ישולבו בכל תחום בחיי האדם, כשתחום ניהול הפרויקטים מאמץ כבר היום טכנולוגיות AI בעצימות הולכת וגדלה.
טכנולוגיות AI מתקדמות המשולבות בניהול פרויקטים:
בתחום הבנייה נעשה שימוש בבינה מלאכותית בניטור פרויקטים לצורך איתור שגיאות, אוטומציה של תכנון, זיהוי חוסר יעילות בניירת וביצוע בדיקות באתר.
חברות מדיה וטלקום משתמשות בכלי בינה מלאכותית בפרויקטי התוכן שלהן, לניתוח העדפות צרכנים והצעת תוכן ממוקד, יצירת חוויות מותאמות אישית יותר והפיכת חדרי החדשות שלהן לאוטומטיים.
מנהלי פרויקטים ככלל, משתמשים בכלי בינה מלאכותית לביצוע עבודות אוטומטיות, כדי שיוכלו להתפנות להיבטים החשובים והחיוניים של תכנון וניהול הפרויקט ועיסוק בתחומי הליבה שלהם, כגון: ניהול אנשים, חזון הפרויקטים הבאים, בניית צוותים, ועוד.
ניתוח חיזוי הוא השימוש ב-AI בניהול פרויקטים כדי להעריך מה יקרה בעתיד. ניתוח מאגרי נתונים על ידי בינה מלאכותית מספק תובנות מדויקות יותר ויותר, שיאפשרו לנו לבצע בעתיד תחזיות מדויקות יותר תורך הימנעות מהטיות וטעויות אנוש.