בפרשה סיפורים רבים ומכולם נתמקד הפעם בעבדו של אברהם ההולך בהוראתו של אברהם למצוא אישה לבנו יצחק.

 {ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: {ג} וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: {ד} כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:

אברהם משביע את אליעזר שידאג ליצחק לאישה שתבוא מארץ מולדתו.

מדוע עליו להשביע אותו? הרי אם לא היה סומך עליו, לא היה מבקש ממנו מלכתחילה לדאוג לדבר כה חשוב.

אלא שלהתחייבות שלנו יש משמעות אדירה. כשאנו מתחייבים אנחנו גם מחוייבים, ועל כן רבים יותר הסיכויים שנעשה הכל כדי לבצע את ההבטחה.

אלא שהעבד אינו ממהר להתחייב. הוא מבין את גודל האחריות וצופה מראש את הקשיים שעלולים להתגלע בדרכו, ומבקש לדעת מראש מהי דרך הפעולה שמצופה ממנו.

{ה} וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם:

אברהם מספק לו תשובות, ומדגיש פעמיים את שעליו לעשות במקרה שהקושי עליו דיבר אליעזר יתגשם במציאות:

{ו} וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: {ז} יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: {ח} וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה: 

רק אחרי שהדברים הללו ברורים, נשבע אליעזר לאברהם שיעשה את אשר ביקש.

{ט} וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה:

מה יש לנו כאן כמנהלי פרויקטים?

ניהול סיכונים.

גם אברהם וגם אליעזר מבינים את גודל האחריות.

שניהם מבינים שהשליחות הזו אינה נטולת סיכון.

הם מזהים מראש מה יכול להיות הסיכון, ושימו לב שהם מתייחסים רק למצב שאליעזר מוצא אישה, ולא למצב שהוא אינו מוצא אישה, שכן המקרה כזה הסיכון לקחת את יצחק אליה אינו קיים בכלל.

ומרגע שיודעים מהו הסיכון, מחליטים מראש על דרך פעולה.

ולא רק זאת, אלא מוודאים שדרך הפעולה ברורה וחד משמעית.

בתמונה: רבקה משקה את עבד אברהם ואת גמליו (אלכסנדר קבנל, 1883)
 

שבת שלום

וו