אם נשאל מנהלי פרויקטים, מה מבטיח את הצלחתו של פרויקט ברוב המקרים? נשמע בד"כ את אותן תשובות: אופטימיזציה של תהליכים, ניהול זמן, הפחתת עלויות וכו'.
אבל המציאות מלמדת אותנו (אולי קצת יותר ממה שנוח לנו להודות), שגם אם בנינו תוכנית By the book, לוחות הגאנט מסודרים, הקצנו משימות לעובדים, התאמנו תאריכים ליעדים ותקציבים לפעילויות, לא תמיד הפרויקט מתקדם כפי שחשבנו.
מנהלי פרויקטים ותיקים יודעים היטב שיש היבטים שאי אפשר להקצות ולא ניתן לדרוש, כמו למשל יוזמה, מוטיבציה ונכונות לעשות מעבר לנדרש.
האתגר הזה הפך משמעותי עוד יותר כיום, כאשר 79% מהעובדים בישראל אינם מחוברים למקום עבודתם (Gallup, State of the Global Workplace 2026). הנתונים מלמדים כי 64.5% מהעובדים נוכחים פיזית ומנותקים רגשית ועוד 14.5% חווים ניתוק עמוק מהעבודה, חלקם אף מחבלים בעבודת הארגון.
חשבו על זה… מתוך חמישה אנשים בארגון בממוצע, רק אחד באמת מחובר, מעורב ובא לעבודה עם אנרגיה.
התמונה הזו של שוק העבודה, מעלה כמה שאלות חשובות: מה גורם לעובדים לרצות בהצלחת הפרויקט, מעבר לרצון לעמוד במשימות? מה גורם להם להרים דגל כשמשהו משתבש, או להציע פתרונות, גם אם לא ביקשו מהם? מה בעצם מניע אותם להישאר או לעזוב את מקום עבודתם?
הסקר העולמי של Deloitte לשנת 2025 מצא, כי 44% מבני דור Z ו־45% מדור ה- Y (millennials), עזבו מקום עבודה, כאשר לא מצאו תכלית (Purpose) לעשייה שלהם. כלומר, כמעט מחצית העובדים בשנתונים הללו התפטרו, כשהפסיקו להבין בשביל מה הם משקיעים זמן, כישרון ומאמץ ולמי העבודה שלהם משנה משהו.
ברב המכר "לנצח נבנו" (Built to Last), ניסו ג'יימס קולינס וג'רי פורהאס לפצח את ה"קוד הגנטי" של חברות מופת שמצליחות לשגשג ולהוביל את השוק שלהן לאורך עשורים רבים. התברר שהמכנה המשותף בכל החברות היא העובדה שכולן ללא יוצא מהכלל פועלות על פי תכלית (Purpose) ברורה שהגדירו המייסדים, אשר מבטאת יצירת ערך ותרומה לחברה, מעבר ליצירת רווח כלכלי.
התכלית הזו היא הבסיס לחזון של החברות, לתכניות העבודה שלהן והיא משמשת ככוח המניע מאחורי כל החלטה אסטרטגית ותהליך תפעולי בארגון. בארגוני מופת העובדים מבינים למה הארגון קיים, לאן הוא צועד, וכיצד התפקיד שהם ממלאים מייצר ערך אשר תורם להצלחת הארגון.
כידוע, נוסחת ההצלחה המעודכנת של PMI משנת 2025 שמה דגש על 3 מרכיבים: בהירות החזון והמטרה, שימוש בשיטות מדידה אפקטיביות ומיקוד ביצירת ערך. מודגש שפרויקט יכול להסתיים בזמן ובתקציב (התוצר סופק), אך להיכשל לחלוטין, אם הוא לא יצר את הערך והשינוי שהוא נועד לחולל.
על חשיבות התכלית לארגונים בכלל וניהול פרויקטים בפרט, ידבר אריק אטיאס- מנכ"ל ATB Ventures, בכנס רז הקרוב ב- 3 לדצמבר 2026.
במסגרת הרצאתו יציג אריק – מערכת לניהול מונחה תכלית שפיתח (™️Purpose Management), שנועדה להפוך את התכלית ממושג רעיוני, לכלי עבודה שמסייע למנהלים לכוון החלטות, לחזק מחוברות עובדים, ליצור עבורם משמעות ולשפר ביצועים.
לאורך הדרך בכל פרויקט, נדרש מנהל הפרויקט להתמודד עם אילוצים בלתי צפויים, שינויים בדרישות, דילמות תקציביות או פשרות טכניות.
תכלית הפרויקט מגדירה את ה"למה?"- הצורך/הסיבה שבגללם הארגון משקיע תקציב, זמן ומשאבים. התכלית מהווה מצפן מרכזי להחלטות,
בכל בקשת שינוי, דילמה תקציבית, או פשרה טכנית. בכל צומת דרכים קריטית תישאל השאלה: "האם החלופה הזו עדיין משרתת את התכלית המקורית שלשמה יצאנו לדרך?" אם התשובה חיובית, ניתן לבצע התאמות, אם התשובה שלילית, החלופה תרד מסדר היום.
אנו חיים בעידן שבו פרויקטים הם מנוע צמיחה ארגוני ראשון במעלה. אך כולנו מבינים שגם המנוע המשוכלל והמתקדם ביותר חייב חומר בעירה ובלעדיו הוא פשוט לא יוכל לפעול כראוי.
התכלית היא הדלק במנוע הצמיחה של ניהול פרויקטים.
מתוך ההבנה הזו, אנו מזמינים אתכם לעשות צעד פרקטי כבר מחר בבוקר. פנו לצוות שלכם באחד הפרויקטים שאתם מנהלים ובקשו מהם להשלים משפט פשוט: ״הפרויקט הזה קיים כדי ________".
עם יד על הלב, באיזו מידה אתם משוכנעים שכל בעלי העניין בפרויקט ישלימו את המשפט באותו אופן?
טלי חמו, PMP
מנהלת אקדמיה ופרויקטים מיוחדים
PMI ISRAEL