"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מ"ט, א).
הרקע
יעקב אבינו, על ערש דווי, קורא לכל בניו להתאסף כדי לברך אותם ולחלוק עמם חזון בנוגע לעתידם. זהו רגע של חשבון נפש, שבו יעקב מתאר את תכונותיהם הייחודיות של בניו ואת ייעודם, תוך שהוא מנסה לאחדם ולתת להם כיוון משותף להמשך הדרך.
התובנה מהפסוק והאירוע:
יעקב, כמנהיג וכאב, מבין את חשיבות ההתכנסות, השיתוף והבהירות בנוגע לחזון העתידי. הוא יוצר הזדמנות לדיון משותף ולגיבוש על בסיס היכרותו עם כל אחד מבניו ותכונותיהם הייחודיות. מתוך התכנסות זו, נבנית תשתית משותפת שתאפשר לבניו לשתף פעולה ולהגשים את חזונו גם לאחר מותו.
התובנה הניהולית:
בניהול פרויקטים ובניהול בכלל, הרעיון של "האספו ואגידה לכם" מדגיש את חשיבות כינוס הצוותים לשם הגדרת חזון משותף, קביעת כיווני פעולה, ושיתוף פעולה בין חברי הקבוצה.
⇐ כינוס צוותים: מפגשים מאפשרים חלוקת מידע, שיתוף ידע וחיזוק תחושת השייכות למטרה משותפת.
⇐ התאמה אישית: כמו יעקב שהתייחס לכל בן לפי אופיו, מנהל טוב מבין את החוזקות של כל חבר צוות ומטיל עליו תפקידים בהתאם.
⇐ חזון ברור: הצלחה בפרויקטים תלויה בגיבוש חזון ברור המעניק השראה ומכיל כיוון פעולה מוגדר.
הפרקטיקה
⇐ תכנון פגישת פתיחה לפרויקט: וודא שהצוות מתכנס ומבין את מטרות הפרויקט, סדרי העדיפויות ואת תפקידו של כל אחד.
⇐ חיבור החזון לחברי הצוות: התאמת המסרים לפי תחומי האחריות והיכולות של חברי הצוות.
⇐ מעקב לאורך הדרך: כמו יעקב שבחן את ייעוד בניו, מנהל פרויקטים צריך לשתף את הצוות ולבצע בדיקות תקופתיות לוודא התאמה של הביצוע לחזון ולמטרות.
גישה זו מחזקת את תחושת האחריות בצוות ואת מחויבותם להצלחה המשותפת.
שבת שלום בשורות טובות,