תובנות ניהוליות מפרשת השבוע – "שמות"

סיימנו את ספר בראשית, ואנו בפתחו של ספר שמות

סיום ספר בראשית מתאר את בני ישראל במצרים, כמשפחה קטנה ומכובדת בזכות יוסף. תחילת ספר שמות ממשיכה משם, אך מציגה שינוי דרמטי – המשפחה הפכה לעם גדול ומשגשג, שעורר פחד בלב השליטים החדשים, והוביל לשעבודם. המעבר מדגיש את התפתחות העם ואת תחילת דרכו כיישות נפרדת וייחודית.

השבוע בפרשת "שמות", הפותחת את מאורעות ספר שמות.

📜 הפסוק:
"ויאמר ה' אל משה: 'מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי ה'!'" (שמות ד', י"א)

📝 הרקע:
משה רבנו נשלח על ידי הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים, אך הוא מהסס ונרתע מהמשימה. הוא טוען שאינו איש דברים ושהוא כבד-פה ולשון. הקב"ה משיב למשה בדברים אלה, ומחזק אותו בכך שמזכיר לו שכל הכישורים – הפיזיים והנפשיים – נובעים מבורא עולם.

💡 התובנה:
משה רבנו, הדמות המרכזית של המנהיגות התנ"כית, מבטא כאן רגע של חולשה וחוסר ביטחון ביכולותיו לבצע משימה כבדה. התשובה האלוקית מדגישה שלעיתים, מנהיגות אינה תלויה בכישורים טבעיים מושלמים אלא באמונה ביכולת לממש את הייעוד, תוך הסתמכות על מערכות תמיכה וסיוע (כמו אהרון, שממונה לדבר בשמו).

🎯 התובנה הניהולית:
בעולם ניהול הפרויקטים, מנהל פרויקט אינו חייב להיות המומחה הטכני הטוב ביותר או בעל כל הכישורים. תפקידו הוא להוביל, להניע ולהשפיע, גם במצבים שבהם יש לו ספקות אישיים. כמו משה, גם מנהל פרויקט עשוי להיתקל באתגרים שמחוץ לאזור הנוחות שלו: חוסר ידע בתחומים מסוימים, התנגדויות מצד הצוות או לקוחות, או משימות שנראות מורכבות מדי. אך, מנהל טוב הוא זה שמכיר במגבלותיו, פועל לבנות צוות מקצועי שיסייע לו להשלים פערים, ויודע להוביל מתוך ראייה מערכתית ואמונה ביכולת להגיע ליעד.

⚡ הפרקטיקה:
מנהיגות נדרשת בעיקר במצבי אי-ודאות. גם כאשר משימה נראית "גדולה עליך", כמו למשה, יש להאמין במטרה, להישען על הצוות ולמנף משאבים קיימים. המנהיג אינו נמדד רק בכישוריו האישיים, אלא ביכולתו להוביל מתוך אמונה, נחישות ושיתוף פעולה.

שבת שלום, בשורות טובות.

בועז עוגן PMP, עמותת PMI ישראל