במסע הניהולי שלנו, לעתים ניתן למצוא תובנות מעמיקות במקורות עתיקים – הפעם נבחן כיצד פרשת כי-תשא מלמדת אותנו שיעור רב-עוצמה על חשיבות תיאום ציפיות וניהול סיכונים בפרויקטים.
📜 הפסוק:
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינו (…"שמות ל"ב, א')
📝 הרקע:
משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות, אך שהייתו מתארכת מעבר למה שהעם ציפה. תחושת חוסר הוודאות מובילה אותם לדרוש מאהרן ליצור עגל זהב – אירוע שהוביל למשבר חמור בעבודת ה' ובאמון בהנהגה.
💡 הסיכון המרכזי באירוע:
⚠️ אובדן שליטה ניהולית – אהרן, שנשאר ללא משה, התקשה להתמודד עם הלחץ הציבורי והגיב בהחלטה פזיזה – ליצור את עגל הזהב בתגובה ללחץ העם, דבר שגרם לחטא חמור ולענישה קשה
⚠️ קריסת האמון בהנהגה – העם, שלא קיבל עדכון ברור על לוחות הזמנים של משה, נכנס ללחץ וביצע פעולות קיצוניות.
🛡️ האם ניתן היה למנוע או להקטין את הסיכוי להיווצרות המשבר?
כמה צעדים היו יכולים להפחית את הסיכון:
✅ הגדרת ציפיות ברורה – קביעת לוח זמנים רשמי, וציון שגם אם משה מתעכב, אין לנקוט ביוזמות עצמאיות.
✅ מנגנוני גיבוי – מינוי מנהיג מחליף או השארת הנחיות ברורות כיצד לפעול במקרה של עיכוב.
✅ חיזוק החוסן הנפשי של העם – הכנה מנטלית לתהליך ההמתנה, תוך הבהרה שהשהות של משה בהר היא חלק מתהליך נדרש.
🔄 מה משה עשה לאחר שהנזק כבר נגרם?
☚ תגובה מיידית – משה רואה את העם סביב עגל הזהב ושובר את הלוחות כסמל לכך שהברית הופרה.
☚ חקירה ולקיחת אחריות – הוא מתעמת עם אהרן ומטהר את המחנה מעובדי העגל.
☚ שיקום ובניית אמון מחדש – משה חוזר להר לבקש רחמים על העם, מקבל לוחות חדשים, ומחזק את ההבנה של העם לגבי החוקים והמשמעת הרוחנית.
❗ התובנה הניהולית והפרקטיקה – ניהול פרויקטים וניהול סיכונים
🔹 בכל פרויקט, במיוחד כזה עם השפעה גדולה, יש סיכון לחוסר אמון ולתגובות קיצוניות כתוצאה מחוסר בהירות.
🔹 כמנהלי פרויקטים, עלינו להבטיח שהצוות ובעלי העניין מבינים את התהליך והשלבים הבאים, אחרת עשויה להיווצר "בהלת עגל הזהב" – קבלת החלטות מהירה ושגויה עקב חוסר במידע.
כדי למנוע זאת:
✅ לנהל ציפיות באופן שוטף – עדכונים שוטפים על סטטוס הפרויקט.
✅ לצפות סיכונים ולתכנן גיבוי – הבנת תרחישי כשל והתמודדות איתם מראש.
✅ לפעול במהירות ואסרטיביות במקרה של משבר – חקירה, תיקון, ושיקום אמון.
🔎 מסקנה: ניהול פרויקט אינו מסתיים בהגדרת היעדים – הוא מחייב דיאלוג מתמיד, ניהול ציפיות ומוכנות להתמודדות עם שינויים. כמו בפרשת כי תשא, גם בעולם הניהול – כשאין ניהול סיכונים ותקשורת ברורה, הסיכון לכשלים ופתרונות מאולתרים עולה משמעותית.
👪 ואי אפשר בלי הקשר בין הפרשה לחג הפורים …
🔹 מתנות לאביונים וחצי השקל – בפרשה מופיעה מצוות מחצית השקל, תרומה שוויונית של כל אדם למקדש. בדומה לכך, בפורים יש מצוות מתנות לאביונים, המדגישה נתינה אחראית וקהילתית, שבה כולם שותפים למען הזולת.
🔹 הסתרת הפנים – משה והמסכה – לאחר שמשה יורד מהר סיני, פניו קורנות והוא שם מסווה כדי שהעם יוכל להתמודד עם עוצמתו. בפורים, המסכות מסמלות את הרעיון של "נס בהסתר", כפי שמגילת אסתר נראית כסיפור טבעי אך למעשה מתגלה כנס אלוהי. בשני המקרים – גם אצל משה וגם בפורים: יש מסר של מנהיגות, נתינה, והבנה שלא כל מה שנראה לעין משקף את המציאות המלאה.
שבת שלום, חג פורים שמח ובשורות טובות 🙏
בועז עוגן PMP, עמותת PMI ישראל