סיימנו את ספר במדבר ואנו בפתחו של ספר דברים. החומש האחרון בחמישה חומשי התורה.
פרשת השבוע "דברים" והמסר השבוע: "לא כל משימה היא שלנו – אומנות המיקוד הניהולי".
📖 הפסוק
"אַל תִּצְרוּם, כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל, כִּי לִבְנֵי־לוֹט נָתַתִּי אֶת־עָר לִירָשָׁה" (דברים ב', ט)
🔍 הרקע
בני ישראל מתקרבים לארץ כנען ונתקלים בדרכם בעמים שונים, ביניהם בני לוט שישבו בארץ מואב. למרות שמדובר באזור אסטרטגי שעשוי להיראות כיעד ראוי לכיבוש, הקב"ה מצווה את משה במפורש, לא לתקוף את מואב ולא לקחת מאדמתם. יש גבולות ברורים למה שייעודו לעם ישראל ומה שייעודו לעמים אחרים.
💡 התובנה הניהולית
מנהלים נוטים לעיתים לרצות "לגעת בהכל" – לנסות להשתלט על עוד משימה, עוד תחום, עוד לקוח. אך כמו בני ישראל שלמדו לא להילחם בכל מה שנקרה בדרכם, גם בעולם הניהול חשוב לדעת לומר: זה לא שלי. אין צורך להוציא אנרגיה, זמן או משאבים על מה שלא נמצא בליבת העשייה שלך או של הצוות שלך. התמקדות בייעוד ובמטרה הברורה, מבדילה בין הצלחה להתפזרות מזיקה.
🛠 הפרקטיקה – יישום בעולם ניהול הפרויקטים
בניהול פרויקטים, לעיתים לקוחות מבקשים תוספות שלא נכללות בהיקף העבודה, או שמנהלים נמשכים ל"הזדמנויות" מחוץ לתחום ההשפעה של הפרויקט.
התוצאה: בזבוז משאבים, עיכובים וסטייה מהמטרה.
היכולת להציב גבול, לומר מה בתחום האחריות ומה לא – היא מיומנות ניהולית קריטית. לא כל משימה היא חלק מהתכולה, ולא כל אתגר הוא שלך לפתור.
✅ מסקנה:
המנהל האפקטיבי אינו רק יוזם ודוחף קדימה. הוא גם יודע לעצור, לסנן ולבחור.
כמו משה שנמנע מלהילחם במואב כי זה לא היה ייעודו, גם אנחנו צריכים לדעת להבחין בין "מה שמתאים לנו" לבין "מה שמפתה אך מיותר". ניהול ממוקד הוא ניהול מצליח.
במוצאי שבת פרשת דברים יחול צום ט' באב.
בתשעה באב אנו זוכרים שחורבן הבית נבע גם ממלחמות פנימיות מיותרות.
לפעמים, עוצמה ניהולית ולאומית נמדדת דווקא ביכולת לוותר על מאבק, כדי לשמור על המהות והשלמות.
שבת שלום ובשורות טובות 🙏
בועז עוגן PMP, עמותת PMI ישראל