שונא להיות זה שמבשר את הבשורה הרעה, אבל המשבר הבא כבר בדרך.
התקציבים יקוצצו. לוחות הזמנים יתעכבו. איש צוות מרכזי יעזוב. בעלי העניין ישנו כיוון באמצע הדרך. הAI תשנה את המציאות מהר יותר ממה שהצוות שלכם יספיק להסתגל. ואם כל האסטרטגיה שלכם היא פשוט להיות עמידים ולהגיב, אתם כבר צעד אחד מאחורי המשבר הבא.
כמנהלי פרויקטים מצופה מכם להיות עמידים. אבל לחוסן יש מגבלה אחת בסיסית. הוא קיים רק משום שקיימת מצוקה.
האם אתם יכולים להגדיר חוסן בלי מצוקה? לא.
זו בדיוק הסיבה שאני חוקר, מלמד ועובד עם ארגונים, יחידות עילית, מנהלים ומובילים כדי לפתח יכולת אחת מעל כולן: Mental Toughness.
בעוד שחוסן מופעל רק כשהמצוקה כבר כאן, Mental Toughness היא תרבות של היערכות למצוקה עוד לפני שהיא מגיעה.
היא מעצבת את הדרך שבה אנחנו חושבים, מתכוננים, מקבלים החלטות ומבצעים, הרבה לפני שהלחץ מתחיל.
ולא משנה אם אתם מובילים ארגון בינלאומי, מפקדים על יחידה צבאית, מנהלים פרויקט או מגדלים משפחה, יש סיפור אחד שמתרחש ממש עכשיו, שממחיש את הרעיון הזה טוב יותר מכל דבר אחר.
יש סיכוי טוב שאפילו לא תוכלו למצוא אותה על המפה. מדינה של כ־500,000 תושבים, בערך בגודל האוכלוסייה של חיפה, הפרושה על פני עשרה איים געשיים בלב האוקיינוס האטלנטי. מדינה שעוצבה במשך עשרות שנים של קשיים כלכליים, משאבים מוגבלים והתמודדות בלתי פוסקת עם אתגרים.
מעולם לא הייתה לה הפריבילגיה לחכות שהמצוקה תגיע. היא למדה להתכונן אליה.
וזה בדיוק Mental Toughness.
לראשונה בתולדותיה, כף ורדה העפילה למונדיאל. רוב העולם ראה בה משתתפת נחמדה, כזו שבאה ליהנות מהחוויה לפני שתובס על ידי ענקיות הכדורגל. לכף ורדה היו תוכניות אחרות…
היא הוגרלה לבית מהקשים בטורניר, לצד ספרד, אורוגוואי וערב הסעודית. הציפייה הייתה אחת בלבד: להפסיד בכבוד. במקום זאת, היא היממה את העולם.
ספרד — 0:0. ההלם הראשון.
אורוגוואי — 2:2. זה כבר לא היה במקרה.
ערב הסעודית — 0:0. המשימה הושלמה.
כף ורדה סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, שלחה הביתה את אורוגוואי, אלופת העולם פעמיים, והפכה מאנדרדוג חסר סיכוי לאחד הסיפורים הגדולים של הטורניר. לא משום שהיה לה יותר כישרון או יותר משאבים, אלא משום שבמשך שנים היא התכוננה למצוקה הרבה לפני שהמצוקה הגיעה.
אבל אם ההעפלה למונדיאל הייתה הבלתי צפוי, והעלייה משלב הבתים הייתה הבלתי נתפסת, מה שחיכה לה אחר כך כבר נראה כמעט בלתי ניתן לדמיון.
מולה עמדה אלופת העולם המכהנת, זוכת מונדיאל 2022, ארגנטינה, בהובלת ליאו מסי. עבור רוב הנבחרות זה היה הרגע הגדול ביותר בתולדותיהן. אבל זו בדיוק העוצמה של Mental Toughness. כשמתכוננים למצוקה במשך שנים, גם הבמה הגדולה בעולם כבר לא מרגישה יוצאת דופן. היא הופכת לעוד יום שבו עושים את מה שהתאמנתם לעשות.
על כר הדשא במיאמי, מוקפת בים של אוהדים ארגנטינאים, כשכמעט כל מי שהיה באצטדיון היה בטוח שסיפור הסינדרלה עומד להסתיים, כף ורדה עלתה לשחק כאילו היא שייכת לשם. מסי כבש ראשון בדקה ה־29. כף ורדה השוותה בדקה ה־59, כפתה הארכה ושמרה על מאזן מושלם של משחקים ללא הפסד במשך 90 דקות לאורך כל הטורניר. ארגנטינה עלתה שוב ליתרון בדקה ה־92, אבל כף ורדה שוב סירבה להישבר והחזירה בשער עוצר נשימה בדקה ה־103, שכבר הוכתר על ידי רבים כאחד משערי הטורניר. ואז הגיע הסיום האכזרי ביותר שאפשר לדמיין. בדקה ה־111 שער עצמי אומלל הכריע את ההתמודדות. ארגנטינה שרדה, 3:2.
כף ורדה ארזה את המזוודות וחזרה הביתה, אבל רק אחרי שאילצה את אלופת העולם להילחם על כל מטר במגרש והזכירה לעולם שהכנה, אמונה ו־Mental Toughness יכולות לגרום גם למדינה הקטנה ביותר להרגיש שהיא שייכת לבמה הגדולה בעולם.
אז למה אנחנו בכלל מקדישים כל כך הרבה זמן לנבחרת שבסופו של דבר ארזה את המזוודות וחזרה הביתה?
כי כמנהלי פרויקטים, התוצאה הסופית כמעט אף פעם לא מספרת את כל הסיפור.
פרויקטים לא מצליחים או נכשלים רק בגלל מה שקורה ביום העלייה לאוויר, בדיוק כפי שנבחרות לא נמדדות רק לפי התוצאה בסיום המשחק.
הן נמדדות לפי כל מה שקרה הרבה קודם: ההכנה, ההחלטות הקשות, הסטנדרטים, השיחות והתרבות שנבנתה כשאף אחד לא הסתכל.
זו בדיוק הסיבה שסיפורה של כף ורדה חשוב כל כך.
הם לא הפכו ל־Mental Tough רק משום שהגיעו למונדיאל.
הם הגיעו למונדיאל משום שכבר היו כאלה, ומשום שבמשך שנים התכוננו למצוקה הרבה לפני שהיא הופיעה.
אותו הדבר נכון גם לגבי כל פרויקט שתובילו.
המשבר הבא שלכם לא יתחיל ביום שבו הכול יתפרק.
הוא יתחיל שבועות או חודשים קודם לכן, כשמתעלמים מנורות האזהרה, דוחים שיחות קשות, מקבלים סיכונים במקום להתמודד איתם ומתייחסים לאי־הוודאות כאילו היא הבעיה של מישהו אחר.
זו בדיוק הסיבה שחוסן כבר לא מספיק. חוסן עוזר לכם להגיב למצוקה.
Mental Toughness גורמת לכם להתכונן אליה, ואז להגיב.
המטרה היא להוביל פרויקט מבלי להיכנס לפאניקה כשהלחץ מגיע. כמו כף ורדה, אתם ידעתם שהוא יגיע. התכוננתם אליו. וכשכולם סביבכם רואים כאוס, אתם רואים עוד הזדמנות לבצע את מה שהתאמנתם עליו לאורך כל הדרך.
זו המשמעות האמיתית של Mental Toughness.
להתכונן כל כך טוב, שכאשר המצוקה סוף סוף מגיעה, היא מרגישה כמו עוד יום שבו עושים את מה שתמיד התאמנתם לעשות.
ה”ארגנטינה” הבאה שלכם כבר בדרך: הדדליין הבלתי אפשרי, בעל העניין הבלתי אפשרי, קיצוץ התקציב שלא ציפיתם לו, הפרויקט שכולם בטוחים שלא ניתן להציל.
מצוקה היא בלתי נמנעת. מנהלי הפרויקטים שיבלטו לא יהיו אלה שיֵדעו להגיב אליה הכי טוב, אלא אלה שהתכוננו כל כך טוב, שכשם שכף ורדה עלתה לשחק מול ארגנטינה, גם הם ירגישו שמדובר פשוט בעוד יום שבו עושים את מה שהתאמנו עליו.
זו בדיוק הסיבה שביחד עם PMI Israel Chapter יצרנו את “It Only Gets Harder…” – מיני־קורס מעשי שנועד לעזור למנהלי פרויקטים לפתח את צורת החשיבה, ההרגלים והכלים של Mental Toughness עוד לפני שהם צריכים אותם, כדי שיוכלו להתמודד עם כל אתגר כאילו היה עוד יום רגיל, לא משנה כמה גדול המכשול.