חוסן רגשי: לנהל פרויקט מבלי לתת למציאות לנהל אותך
יש ימים שהכול הולך לפי התכנית – ויש ימים שמרגישים כמו סחרחרה מתוזמנת: הלקוח מאבד סבלנות, התקציב מצטמצם, שני ממשקים מסרבים לשתף פעולה, והצוות שלך מסתכל עליך ומחכה להבין מה עושים עכשיו. מה שמבדיל בין מנהל פרויקט שנשחק, לבין כזה שמחזיק את ההגה – הוא לא ניסיון טכני או כריזמה. זו היכולת להישאר יציב כשהכול מסביב משתנה.
חוסן רגשי הוא לא תכונת אופי – הוא שריר ניהולי. והבשורה הטובה: הוא ניתן לפיתוח.
מה זה בעצם חוסן רגשי בניהול פרויקטים?
זה לא לדחוק רגש. זה לא להעמיד פנים. חוסן רגשי הוא היכולת להרגיש – ועדיין לפעול. היכולת להכיל תסכול של לקוח מבלי להיכנס למגננה. היכולת להקשיב לביקורת – ולהגיב ממקום מקצועי ולא אישי. היכולת לשדר רוגע גם כשהלו"ז נשבר.
חוסן רגשי אינו ניתוק – אלא נוכחות. הוא עוגן שמאפשר לך לקבל החלטות גם כשהקרקע רועדת.
מתי הוא הכי נדרש?
- כשהפרויקט חורג מהתכנון ואין תשובות ברורות – אתה זה שצריך להישאר ממוקד.
- כשאחד מחברי הצוות קורס מעומס – אתה זה שצריך להחזיק גם את עצמך וגם אותו.
- כשאתה מרגיש שהמערכת לא תומכת – ובכל זאת בוחר לא לאבד את הרוח.
מנהל פרויקט חזק אינו מי שלא מרגיש – אלא מי שלא מתפרק. ומי שמחזיק את עצמו – מאפשר לאחרים להחזיק מעמד יחד איתו.
איך בונים חוסן רגשי ביומיום?
-
נהל את הקצב הפנימי – לא רק את המשימות
עצור רגע. נשום. עשה סדר לעצמך לפני שאתה מנסה לעשות סדר לצוות.
- דבר רגשות בשפה ניהולית
מותר לומר "זה מצב לא פשוט", "אני מרגיש לחץ", או "אני מבקש רגע לחשוב". שקיפות רגועה בונה אמון. - הצבת גבולות ברורים – גם לעצמך
פרויקט אינו חייב לעלות על חשבון הבריאות שלך. מנהיגות לאורך זמן מחייבת יציבות פנימית. - בקש עזרה כשצריך
חוסן אמיתי הוא לדעת לא להחזיק הכול לבד. היו שקופים עם מנהלים, ספקים ושותפים. זה לא מוריד מהערך שלך – אלא מוסיף לו.
לסיום
ניהול פרויקטים הוא לא תחרות סיבולת – אלא עבודת ניהול תחת עומס משתנה. ההבדל בין שליטה למאבק – טמון ביכולת להישאר רגוע, מכוון ומחובר למהות הפרויקט גם כשמופעלים עליך לחצים.
חוסן רגשי הוא לא פינוק אישי – הוא יכולת מנהיגותית. וכשמנהל פרויקט מתאמן בה – הוא לא רק מצליח לשמור על עצמו, אלא הופך את הסביבה כולה ליציבה ובטוחה יותר – גם כשאין ודאות באופק.