תובנות ניהוליות מפרשת השבוע – פרשת 'ויקרא'

📜 הפסוק:

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'…" (ויקרא א', ב')

🔍 הרקע:

פרשת ויקרא פותחת את ספר ויקרא בתיאור דיני הקורבנות. בפסוק זה המילה "מִכֶּם" נראית מיותרת לכאורה – אפשר היה לכתוב "אדם כי יקריב קרבן". חז"ל למדו מכך שהקורבן אינו רק עניין טכני של הבאת בהמה, אלא יש כאן דרישה לכוונה אישית, לנתינה מהלב ולמעורבות רגשית.

💡 התובנה הניהולית:

בעולם ניהול הפרויקטים – ובניהול בכלל – הצלחה אינה תלויה רק במשימות וביעדים, אלא גם במחויבות האישית של האנשים. מנהלים רבים נוטים להתמקד רק בביצוע המשימות, בלוחות זמנים ובתקציבים, אך שוכחים את הגורם החשוב ביותר – הצוות עצמו. עובדים שמרגישים שמעריכים אותם, שמתייחסים אליהם כאנשים ולא רק כמשאבים, ושיש להם חיבור רגשי למשימה והבנה של המטרה – יבצעו את עבודתם בצורה טובה יותר. כשם שהתורה דורשת שהקרבן יובא מהאדם עצמו, מתוך רצון וכוונה, כך גם מנהל טוב צריך לוודא שצוותו פועל מתוך תחושת משמעות ומעורבות, ולא רק מתוך חובה טכנית.

❗ מסקנה:

מנהל טוב לא רק מוביל פרויקטים או משימות – הוא מוביל אנשים. כדי להניע צוות להצלחה, יש ליצור קשר אישי, להעניק משמעות, להקשיב לאתגרים ולחזק את תחושת השייכות. בדיוק כפי שהתורה מדגישה את הכוונה האישית בקרבן, כך גם מנהיגות ניהולית דורשת מעורבות רגשית וחיבור אישי – ולא רק התמקדות במשימות עצמן.

שבת שלום ובשורות טובות 🙏

בועז עוגן PMP, עמותת PMI ישראל