הפסוק: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו: 'גְּשׁוּ-נָא אֵלַי'. וַיִּגְּשׁוּ. וַיֹּאמֶר: 'אֲנִי יוֹסֵף, אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה'" (בראשית מה, ד).
הרקע: יוסף, שהיה המשנה למלך מצרים, מתגלה לאחיו לאחר שבחן את נאמנותם ואת שיקומם הערכי. הוא בוחר לחשוף את זהותו מתוך גישה מכילה ורגישה, למרות העוול שנעשה לו בעבר, ומזמין את אחיו להתקרב אליו ולכונן מערכת יחסים מחודשת.
התובנה מהפסוק והאירוע: יוסף בוחר לנהל את המפגש המורכב עם אחיו בגישה של שיקום, קרבה וסליחה. הוא לא מתמקד בעבר השלילי אלא מביט אל העתיד בשאיפה לבנות מערכת יחסים חדשה שתועיל לשני הצדדים. קריאה לאחיו להתקרב משדרת פתיחות, הבנה והובלה, גם כשהאירוע טעון רגשית.
התובנה הניהולית: בעולם ניהול הפרויקטים, במיוחד בפרויקטים מורכבים ומרובי ממשקים, נדרשת מנהיגות שיודעת לנהל משברים ולהתמקד בבניית אמון מחודש עם כל השותפים ובעלי העניין. בדומה ליוסף, מנהל פרויקט נדרש לעיתים לסלוח על כשלים בעבר, להתמקד בשיקום היחסים בין הצוותים, ולחתור לשיתוף פעולה שיביא להצלחת המטרה הכוללת. קריאה ל"גישור" ושיתוף פעולה אמיתי יכולה לחולל שינוי גדול בפרויקט "תקוע" ולחזק את המחויבות ההדדית.
בהיבט המעשי:
- יש חשיבות ליצירת אווירה מכילה בשעת משבר ולשדר פתיחות לפתרונות יצירתיים ומגוונים.
- מנהיגות דורשת להתעלות מעל משקעים אישיים ולבחון את הצרכים הארגוניים והפרויקטליים.
- הדגש צריך להיות על גישור פערים והתקדמות משותפת לעבר המטרה.
כשם שיוסף בנה מערכת יחסים חדשה עם אחיו, כך מנהל יכול להוביל צוותים ובעלי עניין בפרויקט להצלחה, גם לאחר משברים משמעותיים.