"והיה עקב תשמעון…."
כך נפתחת הפרשה.
מה הרמז פה עבורנו?
האם אנו מדברים בתנאים מול כל אחד?
האם במכולת נגיד
עקב תיתן לי לחם אשלם לך?
המסר מאחורי הדברים הוא עקב, רמז לעקב הרגל, המקום הכי פחות רגיש בגוף עם עור קשה והכי נמוך שלכאורה הכי פחות חשוב. גם את מצוות אלו, הפשוטות לכאורה והמובנות מאליהן, עלינו לשמוע ללמוד ולעשות למען ייטב לנו.
כך גם בחיים בכלל ובניהול בפרט- להקפיד על הדברים הקטנים שאולי לך נראים לא חשובים אך אין לדעת אף פעם מה יביאו לנו ולכן גם להם לתת תשומת לב ראויה ולהקפיד.
"לא על הלחם לבדו…"
נאמר בפסוק בהקשר לאכילת המן.
הכוונה שבני ישראל הורגלו במזון מעולה ומדויק לצרכים יום יום במשך כ 40 שנים באורח ניסי מוחלט.
כל יום קיבלו מן לאותו יום וביום שישי גם ליום שלמחרת שבת.
וזה הספיק להם בדיוק ללא חוסר בויטמינים ומינרלים כלשהם.
והמסר הוא
לדעת שאפשר להתקיים ולהסתדר גם מבלי המובן מאליו כפי שחשבו עד קבלת המן, שזה הלחם, כי ברצון השם הכל יכול להיות.
בחיי היום יום נלמד דבר חשוב- אין שום דבר שהוא מובן מאליו.
וכך ראוי להתיייחס לכל דבר ואדם באשר הוא.
שבת שלום