"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הֽוּא"
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָֽאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַֽעֲשֶֽׂה"
בלעם, שהיה איש גדול ומפורסם מאוד בעל כוחות מיוחדים, הוא הכיר את הכללים, וידע שצריך לבקש רשות לקלל כפי שבלק ביקש.
כשלא קיבל בלילה את הרשות מאלוהים ללכת עם השליחים בלילה הראשון – לא הלך.
כשבאו אליו שוב ולחצו ואף פיתו אותו שאל שוב ואז אלוהים אמר לו שאם הוא כל כך רוצה…אז שילך.
מזה למדנו שבאם נרצה – יוליכו אותנו. זה לא אומר שמותר. ראינו זאת בהמשך כשהמלאך נעמד באמצע הדרך עם חרב שלופה כאזהרה …
וכשבלעם לא נענה והלך וניסה לקלל בכל זאת, כי האגו הגאווה והרצון לקבל את כל ההטבות היו עבורו פיתוי גדול גם יצא מברך וגם נהרג.
מזה נלמד:
לפעמים כשמקבל מנהל הפרויקט תשובה, מכל גורם מהמטריצה של בעלי העניין שלו, שלא מוצאת חן בעינו ואז הוא לוחץ ולכאורה מוותרים ונותנים תשובה אחרת – אין זה אומר שזה נכון.. בלשון המעטה. המחיר יבוא.
על כן לשקול שוב היטב היטב לפני שלוחצים.
לא כל מה שרוצים, למרות שאם תלחץ.. יאפשרו לך, זה אומר שצריך ליישם… ואם תתעקש-המחיר בהתאם.
ועוד:
"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָֽאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶֽה עָשִׂיתִֽי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִֽים…..
וַתֹּאמֶר הָֽאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָֽנֹכִי אֲתֹֽנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעֽוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַֽהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַֽעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה"
האתון שואלת את בלעם שאלה רטורית!
מדוע אתה מכה אותי. האם עשיתי לך רע מתי שהוא?!
הכרת הטוב חשובה מאוד. לכל אחד באשר הוא.
לזכור להגיד תמיד מילה טובה לכל מי שמגיע לו ולהיות זהיר בביקורת.
חשוב לא להיות כפוי טובה …לאף אחד. גם לא לאתון:
בנוסף, המיוחד בפרשה בסיפור עם האתון הוא הנס מעל הטבע שהאתון פתחה את פיה לדבר כסימן ברור לבלעם, שכוחו היה בפיו ובדיבורו, שאת הכוח נותן השם ובכך אומר לו לשים לב לכל הסימנים שקיבל לא ללכת ולהתגבר על יצרו ותאוותו.
כך אנו חייבים לשים לב לסימנים שמקבלים כל הזמן אם נכון או לא נכון מה שאנו רוצים והולכים לעשות.
בתמונה:
המלאך, בלעם ואתונו, צויר בידי גוסט ז'אגר, 1836