הפרשה שלנו מלמדת איך להתייחס לראשוניות וכיצד לנהוג נכון.
אנו נלמד מזה על כל דבר: בית חדש, עבודה חדשה, תפקיד חדש, חברות חדשה ועוד.
כבר בפסוקים הראשונים של הפרשה אנו מקבלים את הדרך להתייחס לכל דבר חדש:
{א} וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: {ב} וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: {ג} וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ: {ד} וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: {ה} וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: {ו} וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: {ז} וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: {ח} וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: {ט} וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: {י} וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְהוָה וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: {יא} וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:
מה אנחנו לומדים מזה?
הכרת הטוב
כשמגיעים למקום חדש – יש להתחיל את דרכך בהכרת הטוב. "ולקחת מראשית פרי האדמה". לא מחכים לומר תודה להזדמנות שתיקרא בדרכך. מתחילים מזה ! מכוונים לזה. וכמנהלי פרויקטים חשוב לומר אפילו שמחפשים את זה. להתחיל בטוב. לראות את ה "יש".
דע מאין באת ולאן אתה הולך!
אל תשכח את ההיסטוריה שלך, שהרי התשובה לכהן שלוקח את הטנא היא: "ארמי אובד אבי וירד מצרימה…" משמע: אל תשכח מה הוביל אותך עד היום, ואיך הגעת להיות איפה שאתה היום. זכור תמיד שהדרך עצמה לא פחות חשובה מהשגת היעד, ומזה ניתן ללמוד המון על הערכים שלך שהובילו אותך עד הלום.
"מצווה גדולה להיות בשמחה"
"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" – הווי אומר: דע לשמוח בחלקך, כי אם אין שמחה – מה נשאר לנו?
דבר נוסף:
משם הפרשה ניתן ללמוד עוד עניין:
בוא=להגיע/לחזור.
לפעמים הריכוז להגיע לתוצאה – משכיח את הסיבה ההתחלתית..
מספרים כי לפני שקיבל חגורה שחורה התבקש הילד לספר מה משמעותה. מיד אמר הישג וכבוד ונפסל. אחרי זמן שחשב על הכל חזר ואמר 'באתי ללמוד פה כדי שאוכל להועיל בכח הזה, והחגורה היא רק עוד אמצעי בדרך למטרה הזו שבחרתי..' – ומיד ניתנה לו.
משמע: לעולם אל תשכח מה היו הסיבות שגרמו לבחירות שלך. חזור אליהן, כדי שתוכל תמיד לחדש ליקירך את כל הסיבות שגרמו לו לבחור-לבוא לחיות, לצדך.. 😉
🌹שנזכה
שבת שלום