כל ילד יודע שאם לא יעשה מה שמבקשים ממנו – הוא ישלם על זה מחיר.
אם לא תאכל – יבוא שוטר.
אם לא תלמד לבחינה – תיכשל.
אם לא תנהל את הפרויקט שלך כמו שצריך – הפרויקט יסיים את חייו בצד הפחות נעים של הסטטיסטיקה. השם שלך יוכתם, מה שיפגע בך כלכלית ומקצועית, וזה בלי שהזכרנו את האגו שלך שיחטוף מכה רצינית.
וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כָּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ:
וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּי־מָֽלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ:
מאז ומעולם היה כך ואין כל חדש תחת השמש.
התורה מלאה במקרים בהם אומר הקב"ה לעם ישראל איך לנהוג ומבטיח שאם ישמעו בקולו – טוב יהיה להם, ואם לאו – צרות מצרות שונות יתרגשו ויבואו עליהם. "ראו הוזהרתם" הינה המצאה מתחילת ימי בראשית.
לכל מנהל פרויקט יש את ה "ראה הוזהרת" שלו ועליו להתנהל בתוך זה.
דוגמא לכך היא קביעת התכולה המדויקת של הפרויקט.
גם כאן בפרשה, נח מקבל הוראות מדויקות כיצד עליו לבנות את התיבה:
עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר:
וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁל֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קֽוֹמָתָֽהּ:
צֹ֣הַר | תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־אַמָּה֙ תְּכַלֶּ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ:
מִכָּל־הָ֠חַ֠י מִכָּל־בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־הַתֵּבָ֖ה לְהַֽחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ:
מֵֽהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת:
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכָּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָֽסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה:
נח מגיע לבניית התיבה כשהוא יודע בדיוק נמרץ מה מצופה ממנו לעשות.
גם אתה צריך להגיע לפרויקט מוכן (גם אם הוא אג'ילי) ולדעת לאן אתה נכנס.
ציור: יואל וקסברגר, מלכות וקסברגר
ואיך אפשר לדבר על פרשת נח מבלי להזכיר ניהול סיכונים?
פרק ו פסוק ג וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א
פרק ו, פסוק יז וַֽאֲנִ֗י הִֽנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע:
פרק ז פסוק ד כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה:
בהשלכה ישירה למנהלי פרויקטים – לא לחכות שהסיכון יתממש. הטריגר לסיכון יכול להיות גם המגמה שמתהווה !
ומן הצד השני של ניהול סיכונים יש את הבטיחות של המעורבים בדבר.
פרק ח':
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:
וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְב֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ:
וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵֽאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה:
ווְלֹא־מָֽצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה:
וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה:
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ:
וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹא־יָֽסְפָ֥ה שֽׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד:
נח בדק 4 פעמים את המצב בחוץ, לפני שהחליט שבטוח לצאת מהתיבה.
ולסיום: כוחם של שלום ואחדות
לא עברו שנים רבות מאז המבול ובני האדם שוב חטאו במרידה בבורא בדמות היוהרה של בניית מגדל בבל.
ובכל זאת עונשם של דור הפלגה היה חמור פחות מאשר של דור המבול. הקב"ה לא השמיד אותם, אלא רק בלבל את שפתם והפיצם ברחבי הארץ.
מסבירים חכמנו שבני דור המבול היו מושחתים בעניינים שבין אדם לחברו, חטאים הידועים כחמורים יותר מאשר אלה שבין אדם למקום, ועל כן אבדו לגמרי.
לעומתם, דור הפלגה, היו מאוחדים במטרתם ועשו זאת באהבה ואחווה, ועל כן עונשם היה קל יותר.
מכאן אנו למדים על גדולתה של האחדות ושיתוף הפעולה.
כן, גם בפרויקט שלך.
שבת שלום