כדאי לצאת מהקופסא, לצאת מהקיבעון,
להביט למעלה ולהאמין באמונה שלמה ואז נצא נשכרים מאוד.
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:"
לצאת מהקופסא זה אומר לא לקחת דברים כמובן מאליו, אלא לחשוב טוב ולעומק, ולא להפסיק עד שתתקבלנה תשובות.
אברהם הראשון בדורו שעצר לרגע ושאל מה הולך כאן…הרי ברור שיד בורא מעשי לעולם ולא האלילים אליהם התפללו בדורו, כולל אביו האומן שייצר פסלים.
חקר דרש ושאל וביקש מהבורא להתגלות אליו כי הרי היה ברור לו שהבורא קיים.
על כך זכה בברכה.
לכאורה היה מספיק פשוט לכתוב "לך למקום שאראך…" וזהו.
אך הפסוק המלא ממחיש את הקושי בהעתקת המקום, ובעצם לצאת מה"קופסא", ע"י הוצאתו מארצו מולדתו ומבית אביו.
גם הפסוק "הבט נא השמימה…" ממחיש את היתרון שביציאה מה"קופסא", כי זה בעצם להסתכל מלמעלה כלפי מטה. רש"י מפרש זאת שהקב"ה העלה את אברהם מעל הכוכבים (כך גם העלהו מעל המזל, קרי נתן לו את הסוד לשלוט במזל) ובזכות היכולת של אברהם לצאת מהקופסא ולחשוב בגדול זכה גם לזה. כולל שזרעו יהיה ככוכבים וחול הים…
אברהם רצה לעשות את השינוי לעומת הסביבה בה גדל וחי מבחירתו שלו, ועל כך בורך במתן הארץ לזרעו.
וכדי שלא יגידו אומות העולם ליסטים אתם כי לקחתם ארץ לא לכם.
היקום שייך לבורא.
הוא נותן מה שירצה למי שימצא לנכון.
ובכל זאת – צריך לזכור כי הארץ ניתנה לנו על תנאי. ככתוב שתהיה שלנו רק "אם בחוקותיי תלכו"
עוד כתוב בפרשה "והכנעני אז בארץ…"
להמחיש שזה לא שלנו במקור. אין בעלות של חדש ותחושת בית קבוע מהקבלן או רכב עם ניילונים.
ללמדנו שאין לקחת כלום כמובן מאליו. לכל דבר יש תנאי.
שבת שלום
