נלמד מהפרשה הפעם 3 תובנות:
שכל מעשה מועיל
לא להתקבע במצב לא טוב
גם לפוגע יש תקנה
"ויבוא משה בתוך הענן…".
על חובה להיעשות גם מבלי לראות מעבר. אבל דווקא שם – יוכרעו כל התוצאות..
• מתנדב רץ לעזור בתאונה, ניסה לטפל בבחורה שעוד חיה אך ראה שמצבה מתדרדר, ואז באו מד׳א. מהיום שלא צלח נשבר וחשב לפרוש..
אחרי שנים בטקס הוקרה סיפר על המקרה, ואז המנחה ביקש מבחורה בקהל לקום להגיש לו את הפרס, אותה הבחורה שחשב שכבר נפטרה – וניצלה רק בזכותו..
גם כשהכל נראה גמור, כל מעשה מועיל. כי אינך צריך להתעלות על הקושי, עליך רק להתעלות על האתה הכי טוב שתוכל להיות, ברגע הקושי..
"אם יאמר העבד, לא אצא חופשי…"
יכול לבחור להישאר, אך זה מעשה שגוי. אל תתרגל למשבר-תבחר להתעלות עליו.
• מלך ציווה לשים אבן גדולה בשביל ראשי מה שאילץ לעשות סיבוב כדי לעבור צד. חלק התרעמו, חלק קיבלו את המצב שיש ללכת יותר, ורק אחד חשב שהאבן מטרד, הזיז אותה ומצא אוצר עם פתק מהמלך – ׳האוצר שייך למי שקם ופינה את האבן..׳
אסור לקבל מציאות קשה, ובטח שלא לרטון – כי אתה זה שיכול לשנות. וגם כשקשה, מתחת לכל מטרה שתשיג – מחכה לך שם אוצר
" אם שור נגח (3 פעמים) והועד בבעלי…".
חבר יכול לפגוע הרבה יותר פעמים, אבל יש לו תקנה – אם תקרב אותו.
• בסערת שלגים ביער היו קיפודים בתוך מחבוא בסכנה ומצאו פתרון, אם יתכרבלו, חום הגוף יציל אותם. כשהתקרבו היו נדקרים, ואם ייפרדו ימותו. לכן החליטו שמוטב להידקר – מאשר להיאבד..
אין חבר מושלם שלא פוגע. אך אם רק תדחה אותו, משהו בו ימות לתמיד מעצב.. לכן אם תנסה להבין ולסלוח עכשיו – תוכל עוד להציל אותו, לעד..
שבת שלום