ליל הסדר הבא עלינו לטובה מתאפיין פשוטו כמשמעו ב…. סדר.
יש תכנית מאוד ברורה לערב הזה ולמה שצריך לעשות ומתי.
כמנהלי פרויקטים אפשר להעריך את היתרונות בתכנית כה מדויקת, שהכל בה צפוי וידוע מראש לפרטי פרטים.
ואפילו נתנו בה סימנים, כדי שנוכל לזכור בקלות את השלבים השונים:
קדש ורחץ
כרפס יחץ
מגיד רחצה
מוציא מצה
מרור כורך
שולחן עורך
צפון ברך
הלל נרצה
נתעכב רגע על יחץ.
נפסקה ההלכה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעג סעיף ו' שמשעותו היא:
שכשמגיעים ליחץ יש לחצות את המצה לשניים. והסיבה היא כדי להראות הכנעה של עניים (שהרי מצה הוא לחם עוני) שהאוכל לא שלם אלא חצוי.
ונהגו לחצות את המצה ל 2 חלקים שלא ששווים בגודלם האחד קטן יותר והשני גדול .
ונוהגים שהחלק הגדול יותר הוא זה שנשמר לאפיקומן.
ואם נעסוק קצת בגימטריה נגלה כי המצה שאותה חוצים היא המצה האמצעית כלומר, ה"לב" של שלוש המצות.
ול"ב בגימטריה יוצא 32 וחצי לב בגימטריה יוצא 16
ו16 זה גימטריה של המילה "איה".
"איה" זו מילת חיפוש עמוקה שהמלאכים משתמשים בה ואנו אומרים אותה בתפילה ברגע המרומם ביותר בתפילה – בקדושה "איה מקום כבודו?"
וזה מה שכתוב באתר חב"ד:
סיפר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי הקודם מליובאוויטש: "באחד הסדרים אצל אבי, חצה אחד המסובים את המצה והחל למדוד את חלקי המצה, לראות איזה חלק גדול יותר. נענה אבי ואמר לו: "גדול שצריכים למדוד אותו, אינו גדול אמיתי".
מי מאיתנו אינו רוצה להרגיש גדול, מוצלח, מוכשר?
מי אינו רוצה לקבל את הכבוד והערכת הזולת?
אלא שמסיפור זה אנו למדים שגדולה אמיתית באה מבפנים.
השוואת גדולתו של אדם אחד לאחר הינה למעשה חיפוש אישורים מבחוץ לכך שאנחנו גדולים.
אבל גדולה שבאה מבפנים, ללא צורך בהוכחות, ללא רדיפה אחר כבוד, אלא להפך – בצניעות ועוונה – זוהי גדולתו האמיתי של אדם.
שנזכה !
חג שמח