משה מקבל משימה מהקב"ה: ללכת ולדבר עם פרעה שישחרר את עם ישראל: פרק ו' פסוק י-יא' וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽאַרְצֽוֹ: משה, שכבר נשלח לדבר עם עם ישראל
צו המלך או צו המוסר? פרק א' {ח} וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ-חָדָ֖שׁ עַל-מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יָדַ֖ע אֶת-יוֹסֵֽף: {ט} וַיֹּ֖אמֶר אֶל-עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ: {י} הָ֥בָה נִּֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן-יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי-תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם-הוּא֙ עַל-שׂ֣נְאֵ֔ינוּ
פרשת ויחי היא פרשה של סופים. לא רק שהיא זו שסוגרת את ספר בראשית, אלא שעיסוקה הוא במות יעקב ומסתיימת במותו יוסף. סוף של משהו הינו זמן טוב לבחון את שהיה ולהביט אל העתיד. כך
אחיו של יוסף מגיעים למצרים בחיפוש אחר מזון, כי כבד הרעב בכנען. הם לא ציפו לפגוש את יוסף בתור המשנה למלך מצרים, וודאי לא אחרי שנמכר להיות עבד. ויוסף, מיד כשהוא מתוודע אליהם אומר: אני
קץ של מה?!של הרע, של החושך..ולא בכדי פרשה זו סמוכה לחג החנוכה על הסוד איך לשים קץ למה שלא רוצים נקרא כאן. פרק מ"א כהוַ יֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים
בפרשת וישלח בשבוע שעבר למדנו מיעקב איך להתמודד ולנהוג עם גורם שלילי ולצאת נשכרים – לגבור עליו ולהפכו לטוב ואוהב. בפרשה השבוע נמשיך עם ההתמודדות המאתגרת והפעם נלמד מיוסף איך להתמודד כשאנו ב DOWN. יוסף
בין כל התובנות מהפרשה, מלמדת הפרשה גם מה שנכון לעשות כשנתקלים במישהו רע ושלילי, רובנו ככולנו נתקלים בגורם שלילי רע ומציק מטריד ולא נעים אם בשכונה אם בעבודה וגם בצוות הפרויקט …הוא לא בא בטוב
מדוע כתוב על יעקב "ויצא" ולא ויברח/הוברח כפי שבאמת הוברח מפני עשיו?! איך זה שלא נבהל ונלחץ כשנרדף להרגו ומה זה מלמד אותנו?! או לפחות הלך.. כי ממה יצא?! מה באמת אומר "לצאת מהקופסא" ואיך
בפרשה נלמד את החשיבות של הכרת נפש האדם, את יכולותיו כמו גם את מגרעותיו. פרק כז: א וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵֽרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו | בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי:ב וַיֹּ֕אמֶר
בפרשה סיפורים רבים ומכולם נתמקד הפעם בעבדו של אברהם ההולך בהוראתו של אברהם למצוא אישה לבנו יצחק. {ב} וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: {ג} וְאַשְׁבִּיעֲךָ