25 במאי 2017
התרשמה וכתבה: עדי יזהר, Director of SQA and V&V, EarlySense

הסיור בקיסריה, בניצוחו של לואיס טריגר, הוא עוד אחד מיני רבים, בו אנו חווים את המפגש בין תורת ניהול הפרוייקטים בכלל ובין החלתה בפרוייקטים היסטוריים בפרט.

נפגשנו בבוקר יום ה' 25.5.17 בפתחו של האמפיתאטרון הרומי, הגדול ביותר בארץ הקודש.
על גבי הטריבונות השכלנו להבין, כי המקום לא נבנה עבור שלמה ארצי ואייל גולן, וכי בנייתה של העיר קיסריה ע"י המלך הורדוס מלאה שני צרכים עיקריים: 1) צורך כלכלי, שמולא בדמות נמל מלאכותי גדול ופתח בפני ארץ הקודש ערוץ ישיר לרומא. 2) צורך פוליטי של חנופה לקיסר אוגוסטוס, לאחר שפטרונו של הורדוס, מקוס אנטוניוס, מצא את מותו (כמובן בגלל אישה. או, קלאופטרה). כך נבנה המקדש, שגם תרם להתקרבות ליהודים, תוך אמירה מוחלטת – "אני בעל הבית", ובו פסלו העצום של אוגוסטוס.

שקופית קודמת
שקופית הבאה

נקדים ונאמר, כי קיסריה כולה, שהיזם שלה היה הורדוס, ותחילת בנייתה ב-22 לפנה"ס עד ה-10 אחרי הספירה, היא מכלול פרוייקטים, פרוגרמה המושתתת על System of Systems. הפרוייקטים אינם חיים בואקום ומתחברים למערכת שלמה. לכל פרוייקט היה מנהל הפרוייקט והצוות שלו.
ובאילו פרוייקטים נעסוק? האמפי, הארמון, המקדש, השכונות, הנמל וההיפודרום – כל אלה משלימים אחד את השני בסינרגיה מופלאה היוצרת את המתמטיקה שתלווה אותנו לאורך הסיור כולו – 1+1>2.
נזכיר, כי במקביל לקיסריה, ניהל הורדוס פרוייקטים רבים בארץ הקודש. הוא היה היזם של מצדה וההורדיון, יריחו ובית המקדש השני ועוד.
לאחר שדמיינו בעיני אוזננו את שלמה על הבמה, וברקע התופים של מאיר ישראל, המשכנו בהליכתנו דרך גן הפסלים ועמודים, מקצתם עשויי שיש מתקופת הרומאים ומרביתם, מונפים כחלק משימוש משני Re-use בחומר. כחלק מאילוצי תקציב ורידוד המפרט, השתמש הורדוס באבן כרוכה וציפה אותה חומר עשיר למראה. הוא דאג שעל הנתיב הקריטי יהיה שימוש בזווד מינימלי (minimum kit). המוטיבציה, ממש כמו בפרוייקטים בטחוניים כיום, מימוש בשיטת ה"לגו", לקיחת רוטינות מפרוייקטים קודמים ומינוף שלהן.
חזון ויצירתיות
שמנו פעמינו לעבר הים וארמונו של הורדוס. תכליתו של פרוייקט זה – צורך אישי לפינוק עצמי.
הארמון, שנבנה על קו המים, מוכיח כיצד הפך הורדוס את הבלתי אפשרי לאפשרי, וגרם להאדרתו עוד ועוד.
מבנה הארמון מהווה דוגמה קלאסית לחשיבה יצירתית. כאן פגשנו בתורת האילוצים, TOC, וראינו איך הפך הורדוס את אילוץ הים ליתרון לצורך האדרת הרושם והמיוחדות שלו.

בתקופת הורדוס היוותה ירושלים בירה יהודית ומנהלתית לעם היהודי.
תחת שלטונו החזק בעם היהודי, העביר הורדוס את מרכז השלטון והמנהלה לקיסריה, תוך מילוי צורך פונקציונאלי וצורך מנהלתי צרוף. הוא הקים בה משרדים ממשלתיים ואת ההיפוסטודיום, שהיווה מרכז בידור וארוח, ובו נערכו קרבות, משחקים ומרוצי מרכבות סוסים.
במקום הזה התוודענו למספר עקרונות מעולם ניהול הפרוייקטים.
בצד מערב, לא היה מספיק חוף על מנת להקים את כותלו המערבי של ההיפוסטודיום. הורדוס פתר זאת באמצעות הקמת שובר גלים, שיצא לים כ-400 מטרים ושינה את זרם הים בצורה כזו שהחול חזר ולא נסוג – כך התקבל חוף רחב, עליו הקימו את הקיר המערבי של האצטדיון. אנו רואים איך עקרון System of Systems חוזר שוב. 1+1>2 והנדסת מערכת אפקטיבית מביאים להשלמה אחד את השני ע"י תאום בין הפרוייקטים השונים.

בבמת ההיפוסטודיום, שמוקמה בפינה למעלה ביחס להיפודרום, הראה הורדוס לכולם מי השליט. הוא אמנם הזמין את הקהל והרעיף עליו יחס טוב, אך באמצעות ממשק משתמש דאג להוכיח מי שולט וקובע. מרוצי מרכבות הסוסים הסתיימו ממש בקו עם הבמה הרמה בה ישב הורדוס, כאילו יכול היה לגעת בדם ולחוות הכל בצורה חיה.

בבדיקת היתכנות של פרוייקטים קיימות מס' חלופות וסט קריטריונים לקביעת החלופה. אחד הקריטריונים הוא גמישות, מתוך הנחה, כי הצרכים ישתנו ויש להשתית תשתית גמישה.
ההיפודרום היה בנוי באופן גמיש, כך שניתן היה להגדילו/להקטינו על בסיס משחקים שונים.

הרחקנו לעבר ה"שכונה הצפונית" וקבענו מקומנו בפתחה של וילה עטורת רצפת פסיפס ועמודי מוזייקה.
לדברי לואיס המדריך, פרוייקט הוא "העת בה יש פעילות מאוד מורכבת שאינה חלק שבשגרה". או אז מגיע הצורך להקל על עצמנו מבינת ניהול סיכונים ולאמץ סטנדרטיזציה. כמו בצבא, שברוב הפעמים אינו משתמש בטכנולוגיה בחוד החנית, על מנת למזער סיכונים ולמנוע שימוש בחדש וחסר הניסיון, גם כאן, בשכונת הוילות, נבנו הרחובות בצורה הטובה והמוכרת – הרחוב הראשי והרחב מצפון לדרום – קארדו, ורחובות צרים שחצו השכונה ממזרח למערב – דקומנוס.
דווקא בשרותים הציבוריים אומצה חדשנות והמכשול הפך לנכס. שמענו על מערכת הביוב, בה נעשה שימוש בתקנים ותעלות שעלו למעלה ושפכו השפך לים לנקודה צפונית בהרבה.
לאחר ביקור במרכז המבקרים, הצטננות והמחשה ויזואלית של הקורות בימים עברו, עברנו לנקודת החוף בה הוקם הנמל המלאכותי המפואר, אחד מצרכיה הכלכליים והבולטים של העיר קיסריה.
החזון – המסחר בין רומא למזה"ת. להיות הראשונים בשוק הרומאי.
הנמל, השלישי בגודלו בנמלי האמפריה הרומית וגודלו 200 אלף מ"ר. הוא נבנה במשך 10 שנים ויצא לים כ-400 מטרים.
כאן היתה חדשנות בטכנולוגיה, על מנת לגבור על חיסרון סחף החול שיכול היה לקבור הנמל. החלקים החיצוניים נבנו בשיטה הישנה באופן בו אפר וולקני, הבא במגע עם מים, מתקשה לכדי בטון, בעוד מילוי החלקים הפנימיים נעשה באמצעות מנהרות תת ימיות, שסייעו לזרם הים לנתב החול למקומות צפוניים יותר.
הנמל היווה פרוייקט הנדסי עם ניהול סיכונים – טכנולוגיה חדשה והבנת בעיית סחף החול.
את המבחן המסכם ניהלנו במקום הקדוש ביותר – המקדש המפואר, שענה על צורך שני חשוב לשמו הוקמה קיסריה – צורך פוליטי שמצא ביטויו ב"ליקוק" לאוגוסטוס ובו נישא בגאוה פיסלו העצום של הקיסר. אבל הורדוס לא פריאר, ומנע אפיון יתר ע"י שימוש בחומרים מקומיים זולים שצופו בחומר יקר למראה.
כמובן שעברנו המבחן בהצלחה מסחררת וזכינו ב-5 נקודות בגאון.
המון תודה ללואיס האוסטרלי ולבורקסים וכן לגלית על ארגון ועניין מושלמים.

לאחר ההרצאה המאלפת מפי איש מערכות מידע שניחן בראייה עיסקית מבורכת ונדירה, הוזמנו לסיור מודרך בחנות, בידיה האמונות של ענבר אדדי, מנהלת החנות.
שמענו על המחשבה וההכנה של כל פינה בחנות באופן מעורר הערצה למידת המקצועיות והירידה לפרטים.
למשל, הידעתם לאיזו שעה מכוונים כל השעונים בחנות: עשר ועשרה. למה? כדי שהשעון יראה מחייך…
אין ספר שביקור באיקאה מעתה ואילך ירגיש אחרת.
אני רוצה להודות לחברי העמותה ומנהלי הפרויקטים שהגיעו ונהנו מהסיור, וכמובן למארחינו על אירוח מוקפד ומקצועי שהכניס אותנו הביתה בהכנסת אורחים חמה.

תודה רבה ולהתראות בסיור הבא!

שיתוף
ציוץ
פרסום

בואו נשמור על קשר...


אנא הקדישו רגע מזמנכם למלא את טופס הרישום לצורך קבלת תוכן מקצועי.
זה יעזור לנו להבין את צרכיכם המדויקים ולהתאים את התכנים שלנו לדרישותיכם.