תפריט

Home

אירועים קרובים

אפריל 2018
S M T W T F S
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 1 2 3 4 5

יום עיון 3.4.14 - "חשיבה מערכתית במציאות מורכבת, עתירת ממדים ורב תחומית"

במהלך חודש אפריל נערך במכון הטכנולוגי חולון HIT יום עיון בנושא "חשיבה מערכתית במציאות מורכבת, עתירת ממדים ורב תחומית".

יום העיון אורגן ע"י פרופ' מוטי פרנק וד"ר סיגל קורל- קורדובה מהפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון ונערך בשיתוף העמותה לניהול פרויקטים בישראל PMI  והאיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSE_IL.

 

 

יום העיון נפתח בברכות ובמסגרתן הציג אלכס דן, נשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל, את חשיבותה של ראיה כוללת ומקיפה של כל אירוע, פרויקט או פעילות.

מטרתו של יום העיון היתה להציג את הפרדיגמה של חשיבה מערכתית מנקודות הראות של דיסציפלינות שונות- הנדסה, רפואה, ארכיטקטורה ובינוי ערים, חינוך, פסיכולוגיה, ניהול ובטחון.

ראשון הדוברים ביום העיון היה פרופ' משה לשנו, רופא במרכז הרפואי איכילוב ופרופ' בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. פרופ' לשנו הציג היבטים שונים של ראיה מערכתית ברפואה וביניהם משמעותה של ראיה מערכתית בטיפולים של השתלות כבד ובאופן קבלת החלטות לטיפול בחולים. כפי שמלמדים ממצאי מחקר של צוות בינתחומי לטיפול בגידולים בכבד, שילוב של אנשי מקצוע מתחומים שונים: אונקולוגים, רדיולוגים, כירורגים והפטולוגים מייצר תשתית לקבלת החלטות מבוססת ואפקטיבית לצורך מתן טיפול רפואי מתאים לחולים. פרופ' לשנו הדגיש את המשמעות וההשלכות של חשיבה מערכתית לא רק במתן מענה לטעויות ואסונות אלא גם בתהליכי שיפור ומניעת טעויות.

המרצה השני היה פרופ' מוטי פרנק, סגן נשיא המכון הטכנולוגי חולון לעניינים אקדמיים ונשיא האיגוד הישראלי להנדסת מערכות. פרופ' פרנק הסביר את המושג Systems Thinking ואת הבסיס התיאורטי שהציג סנג'י (1994) בספרו The Fifth Discipline לראיית השלם ולא רק לחלקים המרכיבים אותו.

פרופ' פרנק הסביר שיש להבחין בין גישה מערכתית הנדרשת בכל הרמות כגישה לפתרון בעיות והתמודדות עם מערכות גדולות ורב תחומיות לבין חשיבה מערכתית שהיא יכולת ומאפיין של הפרט. בנוסף טען פרופ' פרנק שלפי תורת המערכות כל המערכות דומות וזהו הבסיס התיאורטי לפיו ניתן להבין כיצד אנשים בעלי יכולת חשיבה מערכתית גבוהה שהתמחו בתחום אחד מרכזי מסוגלים להסיק ממה שהתמחו לתחומים אחרים ועל ידי כך להתמודד ביעילות עם בעיות ומערכות רב תחומיות.

פרופ' פרנק העלה לדיון את השאלה כיצד ניתן למדוד יכולת חשיבה מערכתית. מחקרים מראים כי אנשים בעלי יכולת חשיבה מערכתית מאופיינים, בין היתר, בהבנת השלם מבלי להיתקע בפרטים, בראיית קשרי גומלין בין חלקי המערכת, במיצוי תכונת הסינרגטיות של מערכות ובראיית אנלוגיות והקבלות למערכות אחרות. פרופ' פרנק ציין שחשיבה מערכתית היא ככל הנראה קומבינציה של יכולת מולדת אבל ניתנת להתפתחות תוך כדי תרגול וצבירת ניסיון.

את החלק הראשון של יום העיון סיכם פרופ' אדריכל דוד גוגנהיים מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב , שדיבר על חשיבה מערכתית בתכנון ערים. פרופ' גוגנהיים הסביר את המגוון הרחב של תחומי העניין וההבנה שלהם נדרש אדריכל. האדריכל הוא ראש הצוות המוביל ומתאם בין כל אנשי המקצוע: תכנון נוף, שימור, ייעוץ סביבתי, ייעוץ כלכלי, תנועה וכבישים, תשתיות, מים וביוב, ייעוץ משפטי ומדידות.

המושב השני של יום העיון נפתח ע"י פרופ' עמי וולנסקי, מדען ראשי במשרד החינוך שהציג את הזיקה המערכתית בין החינוך העל יסודי למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. פרופ' וולנסקי התבסס במחקריו על תורת המערכות שאחד מעקרונותיה הוא שכל המערכות דומות. בהרצאתו הוצג המכניזם של התפתחות מבנה ההשכלה בישראל, החל מהדרישות להרחיב את שערי הכניסה להשכלה מרובה, פיתוח תכניות לימודים חדשות באקדמיה וגידול מספר הלומדים לתארים מתקדמים. כל אלה הובילו להרחבת הנהנים מהשכלה גבוהה, לפיתוחן של תכניות סיוע להעלאת שיעור הזכאים לבגרות ולהגברת התחרות בין בתי הספר התיכוניים.

המרצה הבא במושב השני היה פרופ' אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. פרופ' וקיל הציג את המקורות לסגנונות חשיבה שונים וביניהם: בסיס מוחי שונה, הבדלים אינדיבידואלים, הבדלים תרבותיים, סגנונות למידה, העדפה תעסוקתית וסגנון ניהול. בהתייחס לבסיס המוחי, ציין פרופ' וקיל שבמוח האנושי שתי הימספרות: שמאלית וימנית. השמאלית אחראית לכישורי שפה, מספרים, אנליזה, עיבוד ספרתי וממוקדת פרטים (Local). ההימספרה הימנית, לעומת זאת, אחראית לכישורי המרחב, סינתזה, יצירתיות וראיה מערכתית ((Global.

בהקשר התעסוקתי הציג פרופ' וקיל מקצועות גלובליים- מערכתיים כגון אדריכל או נהג. לעומת מקצועות אנליטיים כגון רואה חשבון או מנתח. בסגנונות ניהול ניתן להבחין בין מנהל גלובלי- מערכתי בעל חזון לעומת מנהל לוקלי- אנליטי השולט בפרטים הקטנים. לדבריו- לכל סגנון ישנם יתרונות במצבים שונים או בהתייחס למטלות הנדרשות.

הדובר הבא היה מר ישראל לופה, מנהל מפעל מערכות מכ"מ והגנה אווירית באלתא מערכות. מר לופה הציג חסמים, כישלונות והזדמנויות בניתוח מערכתי של סביבה משתנה. לדבריו- חשיבה מערכתית הכרחית בכל דרגי הניהול והתכנון בתעשייה הביטחונית ומתבטאת בשלוש רמות: בקביעת אסטרטגיית הארגון כמרכיב במערכת הלאומית המושפע מקשריה, באפיון ותכנון כל מערכת פיתוח- על ידי הבנת השלכותיהם של שיקולים ספציפיים על המערכת כולה ובבחירה והכשרה של המשאב האנושי בארגון ליישום נכון של חשיבה מערכתית. מר לופה הציג מפת קשרים גרפית המציגה את מרכיבי המערכת הרלוונטית והקשרים ביניהם. קיימים שני סוגי קשרים: קשרים מחזקים המגדירים את פעילות המרכיב המושפע וקשרים מאזנים המבטאים פעולה ממתנת או משוב שלילי.

אחרון הדוברים ביום העיון היה רא"ל (מיל.) דן חלוץ, הרמטכ"ל ה- 18 של צה"ל, מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל. מר חלוץ הציג את הגישה המערכתית ויישומה בהקמת התוכנית האקדמית של קורס טייס בחיל האוויר. תוכנית זו שנעשתה בשיתוף בין אוניברסיטת בן גוריון  ובית ספר לטיסה של חיל האוויר משלבת במסגרת קורס הטייס לימודים אקדמיים מלאים לקראת תואר ראשון אקדמי.

ולסיכום-

יום העיון הציג את ביטויה של חשיבה מערכתית בעולם מערכתי, אינטגרטיבי ואינטרדיסציפלינרי. מורכבות גדלה והולכת של הבעיות העומדת בפנינו מחייבת חשיבה מערכתית.

חשיבה מערכתית שמיושמת כהלכה היא תנאי הכרחי להתמודדות עם אתגרי העתיד.

כתבה:

 

סיגל קורל- קורדובה